נוב נ' רמנובסקי ואח'

פסק דין

1.זוהי תביעה בגין נזקי רכוש כתוצאה מתאונת דרכים שארעה ביום 10/2/09.

2.לטענת התובע (בתמצית), הוא יצא מחנייה אנכית בין שתי מכוניות חונות אשר בצד רחוב הגליל ליד בי"ס תל חי, הוא סיים את הנסיעה לאחור והשתלב בנתיבו, הוא ביקש להמשיך ישר בנסיעה כאשר לפתע פגע הנתבע מס' 1 אשר אף הוא יצא מחנייה אנכית ממול בפינה השמאלית אחורית של הרכב כמופיע בתמונות אשר צורפו לתביעה, כתוצאה מכך נגרם לו נזק בגובה ההשתתפות העצמית.

3.לטענת הנתבעים (בתמצית), הנתבע מס' 1 אף הוא יצא מחנייה אנכית בין שתי מכוניות חונות אשר מצידו השני של רחוב הגליל, הוא סיים את הנסיעה לאחור וכמעט השתלב בנתיבו כאשר לפתע פגע בו התובע אשר נסע לאחור. לרכבו לא אירע כל נזק. האחריות לאירוע התאונה מוטלת על כן על כתפי התובע ולחלופין, המדובר באחריות שני הצדדים אשר יצאו בנסיעה לאחור ועל כן על כל אחד לשאת בנזקו.

4.שמעתי את עדויות הנהגים המעורבים, אשר הדגימו כל אחד לגירסתו, את אופן התרחשות התאונה בעזרת דגמי מכוניות. עיינתי במסמכים שהוגשו לפני ובכלל זה דו"ח השמאי, הודעות הצדדים לחברות הביטוח, ותמונות הנזק לרכב התובע.

5.לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ובחנתי את כל המסמכים שנמצאים בפני, אני קובעת כי גרסתו של התובע באשר לאופן התרחשות התאונה מתיישבת יותר עם הממצאים שבפני בסייג אחד (ראה להלן).

בהודעת הנתבע מס' 1 לחברת הביטוח בסמוך לאחר התאונה נטען כי שני כלי הרכב נסעו ברברס ונגעו אחד בשני (הוצג וסומן נ/1). לעדות זו בסמוך לאחר האירוע (11/2/09) יש ליתן משקל יתר ועדותו סותרת את עדותו היום בפני לפיה בעת הפגיעה כבר כמעט השתלב בנתיבו, סיים את הנסיעה לאחור והתכונן לנסוע קדימה.

כך גם במכתב הדחייה של הנתבעת מס' 2 נאמר כי המדובר באחריות משותפת של שני כלי הרכב אשר יצאו מחנייה בנסיעה לאחור וגרמו לקרות התאונה (מכתב מיום 30/3/09 צורף לתביעה).

מנגד, בהודעת התובע באשר לאירוע התאונה כל שנאמר ממנו: "רכב צד ג' פגע ברכבי מאחור". אין בתיאור המקרה בהודעה זו בסמוך לאחר האירוע כל פירוט כפי שהופיע בפני היום. גם בכתב התביעה נכתב שהתאונה אירעה כאשר רכב התובע עמד ברחוב הגליל, בעוד בעדותו בפני היום הודה התובע כי הוא לא עמד ברחוב הגליל אלא בעת התאונה סיים את מהלך הנסיעה לאחור והחליף הילוך להילוך ראשון על מנת להמשיך לנסוע קדימה.

מעבר לכך, שני הצדדים טוענים כי לא ראו האחד את השני למרות ששניהם נסעו לשיטתם השלימו נסיעה לאחור, נסיעה אשר כשלעצמה מחייבת זהירות מוגברת.

זאת ועוד. הנתבעים בחרו מטעמם הם שלא להציג את תמונות הנזק לרכבם ואף לא חוות דעת מומחה בטענה כי לא נגרם כל נזק לרכב בעוד בהתאם להודעה מיום 11/2/09 (הוצג וסומן נ/2) נכתב: "תיאור הנזק לרכבנו שריטות מצד אחורי ושמאלי של הפגוש".

כשל זה יפעל לחובתם באשר החזקה היא כי אם וככל שהיתה מוצגת הראייה היה הדבר פועל לרעתם. מה גם שתיאור נזק זה תואם את תיאור התאונה על ידי התובע.

לפיכך אני קובעת כי האחריות לתאונה רובצת לפתחם של הנתבעים בסייג אחד כאמור – בעת אירוע התאונה טרם השלים התובע, גם לפי עדותו בפני היום את השתלבותו בנתיב בטרם החל בנסיעה קדימה. בשים לב לכך שהתובע יוצא מחנייה אנכית בין שתי חניות בנסיעה לאחור לתוך כביש שומה היה עליו לנקוט אף הוא משנה זהירות אך הוא הודה בפני היום ברוב הגינותו כי הוא לא ראה את הנתבע מס' 1 כלל בטרם הפגיעה, לא בעת היכנסו ברכב, לא בעת התנעת הרכב ולראשונה הבחין בו כאשר פגע בו. בנסיבות אלה, אני קובעת כי לתובע אשם תורם בגובה של 15%.

6.לעניין הנזק - המדובר בתביעה בגין השתתפות עצמית כאשר לא הובאה בפני חוות דעת נגדית ובסיכומיו בפני היום לא שבו הנתבעים לטעון לעניין זה. לפיכך גובה הנזק עומד על סך של 3,485 ₪ בניכוי השתתפות עצמית של התובע סך של 2,962.25 ₪.

7.סוף דבר - אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 2,962.25, בצירוף הוצאות משפט בסך של 250 ₪.

הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום שאם לא כן הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

לצדדים נתונה זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום.

ניתנה והודעה היום ח' אב תש"ע, 19/07/2010 במעמד הנוכחים.

שולמית ברסלב, שופטת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: