נהרי נ' ווילי

החלטה

1.ביום 3/9/13 המשיבה, ללא יצוג משפטי, הגישה תביעה כספית כנגד המבקש ע"ס 100,000 ₪ ובכותרתה ציינה כדלקמן:

כתב טענות

סכום התביעה: 100,000 ₪

מהות התביעה: ערבות אישית, חוזים, נזיקין

בסעיף 12 של כתב התביעה צויין:

"התביעה ראויה להידון בסדר דין מקוצר באשר היותה לסכום קצוב ועליו ראיה בכתב".

2.ביום 13/10/13 המבקש הגיש בקשה למתן רשות להתגונן, אשר נקבעה לשמיעה ליום 1/12/13.

3.לדיון שנקבע ליום 1/12/13 התייצב עו"ד אורי שרם בשם המשיבה והגיש לתיק יפוי כח מתאים, לפיו הוא מיצג את המשיבה בתיק זה.

4.בטרם תחילת הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן, ב"כ המבקש העלה טענות מקדמיות אשר לפיהן:

א.המבקש הגיש בקשה למתן רשות להתגונן לאחר שעיין בגוף הטענות שצויינו בכתב התביעה, במיוחד הנטען בסעיף 12 של כתב התביעה שנוסחו צויין לעיל.

ב.כאשר שליח מטעם ב"כ המבקש הגיש את הבקשה למתן רשות להתגונן למזכירות ביהמ"ש, נמסר לו ע"י המזכירות, לאחר הגשת הבקשה, כי מדובר בתביעה בסדר דין רגיל ולא בסדר דין מקוצר.

ג.ב"כ המבקש שוחח עם נכדה של המשיבה (שהוא מתמחה במשפטים), אשר מסר שיפנה את העניין לעו"ד אורי שרם ויחזיר לו תשובה, אשר לא נתקבלה.

ד.ב"כ המבקש אף הציג בפני ביהמ"ש העתק מטופס ההזמנה לדין מיום 3/9/13, אשר נשלח למבקש המתייחס לתביעה כתביעה רגילה ולא כתביעה בסדר דין מקוצר.

ה.ב"כ המבקש ביקש מביהמ"ש לא לקיים דיון בבקשת הרשות להתגונן ולהעביר את הדיון בתביעה לפסים רגילים.

5.בתגובה לטענות ב"כ המבקש הנ"ל, ב"כ המשיבה טען כדלקמן:

א.טענות המבקש המקדמיות מהוות שימוש לרעה בהליכי משפט, בחוסר תום לב העולה כדי מחיקת כתבי טענות וחיוב בהוצאות לדוגמא.

ב.מהות התביעה נקבעה על פי הסעד המבוקש. משבחר המבקש להגיש בקשת רשות להתגונן, הינו מסכים שהתביעה הינה בסדר דין מקוצר.

ג.משנתקבלה אצל ב"כ המבקש ההחלטה לשמיעת הבקשה שאין בעקבותה כל הודעה לתיק ואין כל טרוניה לטענה, הרי שחסום המבקש עתה מלהעלות טענה בדבר כשרות התביעה להיות נידונה בסדר דין מקוצר.

ד.יתרה מכך, ככל שטוען המבקש שמדובר בכתב טענה בסדר דין רגיל, הרי המבקש מאשר שקיבל את כתב התביעה ולא הגיש כתב הגנה עד היום ולפיכך, במועד הדיון, המשיבה זכאית לקבלת פסק דין כנגד המבקש בהעדר הגנה.