נהוראי נ' טויטו

פסק דין

1.בפניי תביעה לסכום של 25,000 ₪, שהוא מהווה מחצית הסכום שהתובע שילם לעו"ד חיים שטנגר בגין ייצוג של התובע והנתבע בת"א 4639/04 בבית משפט השלום פתח תקווה. התובע טוען שמימן את ההוצאות המשפטיות שלו ושל הנתבע, לכן מגיע מהנתבע החזר של מחצית הסכום ששילם.

לטענת התובע, הוסכם בין בעלי הדין שכל אחד מהם ישלם מחצית השכר של עו"ד שטנגר, אולם הנתבע התחמק מלשלם את חלקו. פסק הדין ניתן ביום 17/03/2008, וכב' סגן הנשיא גולדס דחה את התביעה שהוגשה נגד התובע והנתבע, ואף דחה תביעה שכנגד שהתובע הגיש כנגד חברת מוניות בע"מ.

לדברי התובע, מאז מתן פסק הדין הוא דורש החזר מהנתבע של מחצית השכר ששילם לעו"ד שטנגר, והנתבע לא שילם. מכאן תביעתו.

2.הנתבע טוען בכתב הגנתו שלא התחייב לשלם לתובע דבר, מה עוד שחלק מהסכומים שולמו לפני 2005 וחלה התיישנות. בהמשך כתב ההגנה הנתבע טען, שהתובע התחייב לשלם את מלוא שכרו של עו"ד שטנגר. כמו כן, עו"ד שטנגר לא ייצג את הנתבע בתביעה שכנגד, שהוגשה בשם התובע בלבד. מוסיף הנתבע בכתב הגנתו שהתובע הגיש את תביעתו, כיוון שהנתבע הודיע לו שבכוונתו לתבוע את התובע "בגין עניינים אחרים".

3.עיון במסמכים שהוגשו מגלה, שבחודש אוקטובר 2004 התובע והנתבע חתמו על ייפוי כח שלפיו הסמיכו את עו"ד שטנגר לייצגם בתביעה אזרחית 04639/04, שהוגשה נגדם על ידי חברת מוניות חי בע"מ. בין 17/10/04 ו-17/02/06 התובע אכן שילם לעו"ד שטנגר סך הכל 43,696 ₪ עבור שכר טרחה, מע"מ והוצאות ללא מע"מ. כל החשבוניות הונפקו בשם התובע בלבד.

4.בעדותו, התובע אישר כי אין לדעת מהחשבוניות שהנפיק עו"ד שטנגר, מה הסכום שגבה עבור הגנת בעלי הדין בתביעה, ומה הסכום שגבה מהתובע עבור תביעתו שכנגד. הוסיף התובע כי לא הבטיח לקחת על עצמו את התשלום לבדו.

5.הנתבע אישר שהלך יחד עם התובע לעו"ד שטנגר וחתמו יחד על ייפוי הכח, אבל כיוון שדובר בסכום די גדול, התובע לקח על עצמו לשלם הכל. הנתבע אף טען שלא היה בסכנה להפסיד בתיק (עמ' 1, ש' 27) והוסיף, כי התובעת (חברת מוניות חי) הבטיחה לו שלא ייקחו ממנו כסף. באשר לשכ"ט של עו"ד שטנגר אמר הנתבע: "מעולם לא חשבתי לשלם, הוא לא דרש זאת מעולם לא ביקש ממני סכום זה. תביעה זו עשה רק מחמת זה שפחד מאשתי, שתתבע אותו ואת אשתו שחייבים לה כסף" (עמ' 2, ש' 2-3).

6.אשתו של הנתבע העידה בפניי. לטענתה, התובע ואשתו (אחותה) חייבים לה 60,000 ₪. לדבריה, "הוצאתי כספים לעו"ד זה, חיים שטנגר ... נתתי לו חצי, עשיתי הלוואה מהבנק שיתבע את חברת מוניות חי, יכולה להוכיח שעו"ד שטנגר מושחת ..." (עמ' 2, ש' 13-15).

אשת הנתבע אף טענה שהתובע מעולם לא דרש את הכסף.

7.בתגובה, התובע טען שלא קיבל כסף מאשת הנתבע, שהייתה לטענתו מסוכסכת עם הנתבע.

8.החלטתי לדחות את התביעה, ולהלן הנימוקים לכך:

1.אין בסיס לטענת התובע שמגיעים לו 25,000 ₪, שהוא מחצית הסכום ששילם לעו"ד שטנגר. סך הכל, שילם עבור התביעה והתביעה שכנגד 43,696 ₪, אשר מתוכם כ-4,000 ₪ על חשבון הוצאות (ר' חשבוניות מימים 26/06/05, 06/02/05 ו-17/02/05).

2.אין לדעת – לא מהמסמכים ולא מדברי התובע – כמה שולם על חשבון ההגנה שלו ושל הנתבע, וכמה שולם עבור התביעה שכנגד. הנתבע בוודאי אינו חייב לשלם עבור התביעה שכנגד. ל כך, אין אפשרות לבית המשפט לקבוע מה הסכום שהנתבע חייב, אם בכלל.

3.אין הסבר הגיוני לכך שהתובע שילם סכומים משמעותיים לעו"ד שטנגר משנת 2004 ועד שנת 2005, ולא דרש החזר מהנתבע אלא בשנת 2012, 8 שנים לאחר מכן, 4 שנים מאז מתן פסק הדין, שהרי פער כה משמעותי מעלה ספקות לגבי תום לב התובע.

4.אין ספק שדברי הנתבע ודברי אשתו לא היו עקביים או ברורים. אם הנתבע לא הבטיח לשלם דבר, מדוע אשתו שילמה לעו"ד שטנגר? אולם, אין בכך לעזור לתובע, אשר לא הצליח להוכיח את תביעתו.

לכן, אני דוחה את התביעה.

אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ח תמוז תשע"ב, 08 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: