נהג בסירת מנוע בחוף הצוק והתנגש באדם ששחה- יפצה אותו

1.       1.       ביום 16.11.2002, בעת שהתובע שחה בים בחוף הידוע כ'חוף הצוק הדרומי', נפגע לטענתו על ידי סירת מנוע אשר הייתה נהוגה בידי הנתבע 1 (להלן - "הנתבע"). לתובע נגרם שבר פתוח באגן ושבר בירך.

2.       2.       בתביעה דנן טוען התובע כי הנתבע אחראי לפצותו בגין נזקי הגוף שאונו לו בתאונה, ומייחס לנתבע רשלנות בנהיגת הסירה במהירות מופרזת תוך סיכון התובע ואי נקיטת אמצעים למניעת התאונה. התביעה מופנית כלפי הנתבע, כבעלים וכמשיט הסירה שלטענת התובע פגעה בו, ונגד שירביט חברה לביטוח בע"מ, היא הנתבעת 2, כמי שבטחה את השימוש בסירה במועד התאונה.

3.       3.       הנתבעים כפרו בחבותם. בקליפת אגוז, הנתבע טען כי שייט במרחק משמעותי מהחוף, במהירות המותרת, באזור שאינו מוכרז כאזור רחצה ונהג בהתאם לכללים ולדין, בזהירות ובאחריות. את האחריות לאירוע התאונה מטילים הנתבעים על התובע, אשר לטענתם שחה במקום בו לא היה אמור לשחות כלל והנתבע לא יכול היה לראותו ולא יכול היה לצפות את הימצאותו במים.

4.       4.       הנתבעים גם חלקו על נזקי התובע, כך שהדיון התנהל בשאלת האחריות ושאלת הנזק.

5.       5.       האחריות

            הדיון בשאלת האחריות התייחס בעיקר לקביעת המיקום בו ארעה התאונה והמרחק מן החוף, וזאת לאור הוראות תקנה 68 לתקנות הנמלים (בטיחות השייט) תשמ"ג-1983, אשר קובעת לאמור:

      "(א) לא ישיט אדם כלי שיט במקום שהוכרז כמקום רחצה מוכרז בצו הסדרת מקומות רחצה (מקומות רחצה מוכרזים ואסורים בחופי הים התיכון), התשמ"ב - 1982...וכן באזור של 50 מטרים לאורך החוף מקצה כל גבול של מקום כאמור, בתחום של 300 מ' מנקודת שפל המים.

      (ב) בכל מקום אחר מן האמור בתקנת משנה (א) לא ישיט אדם סירת מנוע בתחום של 300 מטרים מנקודת שפל המים, זולת לצורך מעבר אל מעבר לתחום האמור, ובלבד שמהירות הסירה במעבר כאמור לא תעלה על חמישה קשרים..".

      מן החיקוק האמור עולה, ועל כך אין מחלוקת, כי אסור לחלוטין להשיט סירת מנוע בתחום מקום שהוכרז כמקום רחצה מוסדר, ומחוץ לגבולותיו של חוף רחצה מוכרז, קיים איסור להשיט סירת מנוע בתחום של 300 מ' מהחוף, אלא לצורך מעבר מחוץ לתחום זה בלבד.

6.       6.       על נסיבות אירוע התאונה העידו התובע, הנתבע ומר יוסי ברוך, נוסע אשר שט בסירה עם הנתבע. כמו כן הוגשו הודעותיהם במשטרה של התובע, הנתבע ויוסי ברוך. כן הוצג דו"ח פעולה שנרשם על ידי שוטר מיחידת השיטור הימי ונשמעה עדותו באשר לנסיבות רישום הדו"ח ותוכנו.

      בראיות שהוצגו בפני בית המשפט קיימות גרסאות רבות לשאלות שבמחלוקת, קרי: מיקום התאונה - אם בתחום חוף רחצה מוכרז אם לאו, והמרחק מן החוף בו נפגע התובע.

      ואציין, כי למעשה אין מחלוקת לגבי עצם פגיעת הסירה שהושטה על ידי הנתבע, בגופו של התובע. עיקר המחלוקת התמקדה בשאלת מקום התרחשות התאונה.

7.       7.       התובע מסר גרסאות שונות באשר למיקום התאונה.

      גרסה ראשונה - מצינו בהודעה שנגבתה ממנו במשטרה ביום 11.12.2003, כשלושה שבועות אחרי התאונה. התובע נשאל על ידי החוקר באיזה מרחק מהחוף היה כאשר נפגע על ידי הסירה, והשיב: " קשה לי להעריך את המרחק. יש מקום שהוא מסולע בתוך המים והייתי כמה עשרות מטרים טובים אחריו. אני לוקח את סוכת המציל ושוחה מערבה, הייתי אולי 200 מ' מהחוף, סדר גודל, זה הערכה גסה מאד ועל תתפוס אותי במילה".

            גרסה שנייה - בכתב התביעה, אלא ששם האמירה היא כללית בלבד, " בחוף הצוק הדרומי ליד סי אנד סאן", ואין התייחסות למרחק מן החוף.

            גרסה שלישית - נמסרה בתצהיר תשובות לשאלון שנחתם ביום 20.4.05, כאשר התובע כבר היה מודע למחלוקת באשר למרחק מן החוף שבו ארעה התאונה. כאן משיב התובע, בתשובה לשאלה, באיזה מרחק מן החוף ארעה התאונה: " התאונה הייתה להערכתי כ- 200-250 מטר מהחוף".

            גרסה רביעית - מצויה בתצהיר העדות הראשית, שנחתם ביום 20.9.06. כאן מעיד התובע: " במהלך השחייה, כאשר הייתי בכיוון החוף במרחק מוערך של כ-100-200 מטר מהחוף, חשתי לפתע חבטה עזה בפלג גופי השמאלי".

            גרסה חמישית - נמסרה במהלך החקירה הנגדית. כאן לראשונה מעלה התובע גרסה לפיה היה במרחק של כ-180 חתירות מהחוף, כאשר כל חתירת יד ימין שלו מוערכת בכמטר אחד. הווי אומר, כי התאונה ארעה במרחק של כ - 180 מ' מהחוף. התובע מודה כי קשה לו להעריך את המרחק בדיוק של מטרים ספורים, אך הוא יכול להעריך את המרחק בדיוק של עשרות מטרים. התובע הסביר כי הוא היה מודע לטווח השחייה המותר, שהוא 300 מ' ולכן הקפיד לשחות 250 חתירות שהם כ- 250 מ'. סימן נוסף, הוא מדף הסלעים המצוי לטענתו במרחק של כ- 250 מ' - 270 מ' מהחוף, שעד אליו היה נוהג לשחות. והתאונה ארעה כשהיה בדרכו חזרה, במרחק של עשרות מטרים ממדף הסלעים, כך שהמרחק מהחוף היה כ-200 מ'.

            מעל לכל הגרסאות האלו מרחפת גרסה ראשונית שמסר התובע לרס"ר אשר מנור מהשיטור הימי במשטרת ישראל, אשר הגיע למרינה בהרצלייה, אליה הובא התובע לאחר התאונה בים. גרסה זו מופיעה בדו"ח הפעולה שרשם השוטר, ולפיה בתשובה לשאלה ששאל את התובע היכן הוא שחה " והוא אמר לי כי היה במרחק של כ- 500 מ' מהחוף". התובע הכחיש כי שוחח עם שוטר כלשהו במהלך הפינוי ומכחיש כי אמר ששחה במרחק כזה מהחוף. התובע טען כי כלל אינו שוחה למרחקים כאלו.