נדלר ואח' נ' הבטחון ואח'

פסק דין

1. בפני שתי תביעות מאוחדות אשר עניינן תאונת שרשרת שאירעה ביום 31.10.12 בכביש החוף בה היו מעורבים שלושה כלי רכב.

2.אין מחלוקת כי רכבו של מר נדלר היה הרכב הראשון מבין שלושת הרכבים (להלן: "הרכב הראשון"), הרכב השני היה רכב מסוג יונדאי, אשר הינו רכב צבאי של משרד הביטחון (להלן: "הרכב הצבאי") ובו נהג מר סאמר סרביח, והרכב השלישי היה רכב ניסאן (להלן: "רכב הניסאן") נהוג על ידי הגב' שירה שניצר.

3.אין מחלוקת כי הרכבים נסעו בכביש החוף במהלך נסיעה בפקק. אין מחלוקת כי רכבו של מר נדלר נפגע מאחור כתוצאה מפגיעת הרכב הצבאי וכי הרכב הצבאי נפגע מאחור מפגיעה רכב הניסאן.

המחלוקת בתיק זה הינה בין הרכב הצבאי לרכב הניסאן. לגרסת נהג הרכב הצבאי הוא עצר אחרי הרכב הראשון כאשר רכב הניסאן פגע בו והדפו לעבר הרכב הראשון. מנגד, טוענת נהגת רכב הניסאן כי הצטרפה לתאונה קיימת. לגרסתה, פגעה ברכב הצבאי פגיעת "נשיקה" בלבד וזאת לאחר שהרכב הצבאי כבר פגע ברכב הראשון בשיירה.

4.הדיון בשתי התובענות אוחד בבית המשפט השלום. בדיון שהתקיים בפני העידו מר נדלר, מר סרביח נהג הרכב הצבאי ומר ראוף שישב לצידו בעת התאונה, והגב' שירה שניצר.

דיון והכרעה:

5.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ובראיות שהוצגו, ולאחר ששמעתי העדויות בפני וטיעוני הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל גרסת נהג הרכב הצבאי לפיה התאונה אירעה עת נהגת רכב הניסאן פגעה ברכב הצבאי מאחור והדפה אותו אל עבר הרכב הראשון.

להלן טעמיי.

6.מר נדלר העיד כי האט את נסיעתו בשל הפקק בכביש עד כמעט עצירה מוחלטת, וכי מיד לאחר העצירה הרגיש מכה אחת ברכב מאחור. עוד העיד כי מיד לאחר התאונה אמר לו מר סרביח, נהג הרכב הצבאי, כי רכב הניסאן פגע ברכב הצבאי והדף אותו אל עבר הרכב הראשון. מר נדלר נשאל בחקירתו באשר למספר הפגיעות בהן חש וחזר וטען כי הרגיש מכה אחת בלבד.

עדותו של מר נדלר במחלוקת בין שני הרכבים הנוספים הינה כשל עד נייטראלי. אמנם, מר נדלר העיד כי לא ראה כיצד התרחשה התאונה ואולם, עדותו באשר לדברים שנאמרו לו ע"י מר סרביח מיד לאחר התאונה מחזקת את גרסתו של נהג הרכב הצבאי. כך גם ביחס לעדותו כי חש מכה אחת בלבד ברכב המתיישבת יותר עם הגרסה של הדיפת הרכב הצבאי ע"י רכב הניסאן מאשר עם הגרסה כי קודם פגע ברכב הראשון הרכב הצבאי ורק לאחר מכן פגע רכב הניסאן ברכב הצבאי.

7.אמנם, לא ניתן לשלול מקרה בו פגיעת הרכב שהצטרף לתאונה היתה קלה כך שנהג הרכב

הראשון הרגיש, למעשה, מכה אחת בלבד. ואולם, איני סבורה כי אפשרות זו סבירה

בנסיבות העניין שבפני.

עיון בתמונות הנזק בחלקו האחורי של הרכב הצבאי, כמו גם בדו"ח השמאי, מעלה כי הפגיעה ברכב הצבאי אינה פגיעה קלה. סביר, אם כן, כי לו היה מצטרף רכב הניסאן לתאונה קיימת ופוגע ברכב הצבאי לאחר שזה כבר פגע ברכב הראשון, הרי שמר נדלר היה מרגיש פגיעה נוספת ברכב.

8.עדותו של מר סרביח היתה ברורה, חד משמעית וקוהרנטית. גרסתו כי נהדף על ידי רכב הניסאן היתה אחידה ונמסרה על ידו מיד לאחר התאונה, כפי שהעיד מר נדלר, ובסמוך לאחר מכן בתחקיר שבוצע בצה"ל לגבי אירוע התאונה. גרסת מר סרביח אף חוזקה בעדותו של מר ראוף אשר ישב לצידו בעת התאונה. שניהם אף העידו כי נהגת הניסאן התנצלה בפניהם לאחר התאונה וטענה כי "לא שמה לב".

9.מאידך, עדות נהגת רכב הניסאן ולפיה פגעה ברכב הצבאי פגיעה מסוג "נשיקה" בלבד אינה עולה בקנה אחד עם הנזק בחלקו האחורי של הרכב הצבאי.

אף נהגת הניסאן העידה כי אין ביכולתה להסביר את הנזק ברכב הצבאי מאחר והנזק גדול ביחס לנזק שנגרם לרכבה וביחס למכה אותה חוותה.

אין בידי לקבל טענת ב"כ חברת הביטוח שומרה ולפיה הנזק בחלק האחורי של הרכב הצבאי לא משקף את הנזק שנגרם בתאונה. טענה זו נטענה בעלמא בלבד וממילא לא הוכחה. מדובר ברכב צבאי השייך למשרד הביטחון אשר נבדק מיד לאחר התאונה על ידי שמאי. נהגת רכב הניסאן כלל לא טענה כי הנזק כפי המופיע בדו"ח השמאי אינו הנזק שנגרם בתאונה. נהג הרכב הצבאי אף לא נחקר לעניין זה באשר למצבו של הרכב עובר לתאונה וממילא נראה כי לא היתה כל מניעה לבקש מסמכים באשר לעברו התאונתי של הרכב ממשרד הביטחון.