נדחתה תביעת שוחט בגין הוצאת לשון הרע

1.         לפני תביעה לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה - 1965 (להלן: " החוק" או " חוק איסור לשון הרע").

2.         התובע הוא שוחט. הנתבע עוסק ביבוא בשר מחו"ל.

3.         במסגרת כתב התביעה, טוען התובע כי פרנסתו נפגעה בשל לשון הרע שהוציא עליו הנתבע. בעקבות אותו לשון הרע, כך נטען, השביתה הרבנות הראשית את מטה לחמו של התובע ולא נתנה לו היתרים להיות שוחט ובודק בחו"ל.

מהו לשון הרע נשוא התביעה?

4.         באופן ספציפי טען התובע בכתב התביעה כי כאשר פנה אל הרבנות הראשית כדי לקבל אישור לשם יציאה לעבודה בחו"ל, הושבו פניו ריקם והדבר נומק בכך שהיו מי שהתלוננו על התובע שהוא "אינו נוח לבריות", הוא "חולה" וכד'. ממשיך התובע וטוען (סעיף 4 לכתב התביעה) כי נמסר לו מהרבנות רק שם של מתלונן אחד והוא הנתבע.

5.         בסעיפים 11 ו-12 לכתב התביעה נכתב כי הנתבע "הפיץ" על התובע דברי בלע ושקרים (אשר לתוכנם נידרש בהמשך) ובסעיף 13 נכתב, בעקבות האמור, כי התובע תבע את הנתבע לדין תורה.

6.         נקדים את המאוחר ונבהיר כי בתום שמיעת הראיות הוברר שהתובע לא שמע מאיש על דברים שאמר עליו הנתבע, וכי הבסיס היחיד עליו נסמכת תביעתו הינו מסמך שצורף כנספח ב' לכתב ההגנה (ואין חולק כי נכתב על ידי הנתבע).

" ש-      עד שהלכת לדין תורה, אתה לא יודע מה קליינמן אמר עליך?

ת-        לא ידעתי כלום.  העיקר שאני לא יצאתי [לחו"ל - ת.א.].

ש-        מתי נודע לך לראשונה שמר קליימן מעליל עליך?

ת-        מהמסמך שהוא כתב לדין תורה.

ש-        כל מה שאתה יודע על העלילות שהוא עשה, זה כתוב?

ת-        כן.

ש-        אף אחד לא אמר לך שהוא אמר עליך משהו?

ת-        אף אחד.

ש-        למעשה מה שאתה טוען הוא, שהעלילה היחידה שיש נגדך כתובה במסמך של מר קליימן?

ח-     ת-          כן, אבל לא יצאתי שנה וחצי."

חקירת התובע, עמ' 7, ש' 10 - 20 לפרוטוקול.

עדותו של הרב רפול, נציג הרבנות הראשית, אשר לשיטת התובע נמנע משיבוצו לעבודה בחו"ל לאחר ולאור פרסום לשון הרע, משתלבת עם האמור (עמ' 14 ש' 15 לפרוטוקול). לא מצאתי במה שנכתב בנספח ב' לכתב ההגנה (לרבות סיפא סע' 9) כדי לסתור את האמור, וחקירת הנתבע לא העלתה דבר בענין.