נדחתה תביעת לשון הרע בגין מכתב של שירות התעסוקה

1.         התובע הגיש תביעה על סך 770,000 ש"ח על פי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה - 1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע"), חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א 1981 (להלן: "חוק הגנת הפרטיות") וכן על בסיס חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו.

2.         התובע מיוצג על ידי עו"ד על פי חוק הסיוע המשפטי ופטור מתשלום אגרת בית משפט. התביעה הוגשה בסכום שבו הוגשה, כיון שעל פי טענת ב"כ התובע, 770,000 ש"ח הוא הסכום המקסימלי לקבלת פטור מהאגרה (עמ' 1 לפרוטוקול מיום 11.11.09 שורה 20).

כיוון שהתביעה היא לפיצוי סטטוטורי, אישר ב"כ התובע כי סכום התביעה לא יכול לעלות על 100,000 ש"ח. (עמ' 11 לפרוטוקול מיום 11.11.09 שורות 18 - 19).

3.         רקע עובדתי :

התובע הגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא כנגד אביו המנוח וכנגד הורי רעייתו.

בכתב התביעה נכתב, כי ביום 23.10.07 התובע הופתע לגלות בתיק בית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא את מכתבה של הגב' גאולה חביליו, מנהלת אגף פניות ציבור בשירות התעסוקה הישראלי (להלן: "שירות התעסוקה") מיום 17.5.07.

מכתב אשר נכתב על ידה לאחיו מר א. ב. י. (להלן: "המכתב").

התובע טען, כי עולה מהמכתב, כי לבקשת אחיו וללא הסכמתו, מסרה הגב' חביליו לאחיו מידע חסוי, מוצנע, פרטי ואף שגוי מיסודו בכל הנוגע לתובע.

המכתב הוצג כנספח לכתב ההגנה שהוגש לבית המשפט לענייני משפחה.

התובע טען, כי המידע אשר נכתב במכתב, הוא שגוי ומוטעה.

4.         תמצית טענות התובע בכתב התביעה:

א)         התובע טען, כי יש בכתיבת המכתב ומסירת המידע ללא הסכמתו כדי לפגוע בפרטיותו על פי חוק הגנת הפרטיות.

ב)         התובע טען, כי במכתב הוצאה דיבתו רעה בניגוד לחוק איסור לשון הרע.

ג)          התובע טען, כי יש במכתב משום פגיעה בכבודו כאדם, בפרטיותו, בשמו הטוב והמכתב שם אותו ללעג וקלס לעיני הבריות.

5.         תמצית טענות הנתבעת בכתב ההגנה:

א)         הנתבעת טענה, כי דין התביעה להידחות שכן המכתב נכתב כמענה לפניית אחיו של התובע והוא נכתב בתום לב ובמענה ענייני לטענות שהעלה האח במכתבו, בין היתר, כנגד שירות התעסוקה, והמכתב משקף במדויק ורק על קצה המזלג את השתלשלות העניינים בעניינו של התובע.

ב)                              המכתב נהנה מהגנת פרסום מוגן כמשמעותו בסעיף 13 (9) ו/או 13 (11) לחוק איסור לשון הרע ולפיכך, הוא חסין הן מתביעה לפי חוק איסור לשון הרע והן מתביעה לפי חוק הגנת הפרטיות לאור סעיף 18 (1) לחוק הגנת הפרטיות.

ג)                               לחלופין, קיימת הגנת תום הלב מכח סעיפים 15 (2) ו/או 15 (3) ו/או 15 (7) לחוק איסור לשון הרע וסעיף 18 (2) (ב) ו/או 18 (2) (ג) ו/או 18 (2) (ו) לחוק הגנת הפרטיות.

ד)                              קיימת הגנת אמת בפרסום שכן הדברים שנכתבו הם אמת והיה עניין ציבורי בפרסומם - הגנה לפי סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע וסעיף 18 (3) לחוק הגנת הפרטיות.