נדחתה תביעת חב' נגד פלאפון- בית המשפט לתביעות קטנות נועד אך ורק לתביעות של יחידים

ההחלטה בקליפת אגוז - רק יחידים יכולים לתבוע בבית משפט לתביעות קטנות

(ואין אפשרות ליוצאים מהכלל ו/או להרמת מסך)

1.         במקרה שלפנינו, התובעת מבקשת לתבוע את הנתבעת בטענות שונות הקשורות לשימוש בטלפון נייד ולסכומים שגבתה ממנה הנתבעת.  אולם מתברר כי החוזה נחתם עם חברה שבבעלות בעלה של התובעת שהוא בעל מוסך.  וכידוע, בית המשפט לתביעות קטנות לא נועד לתת מענה לתביעות של חברות.  אשר על כן, שינתה התובעת ותבעה בשמה את הנתבעת.

2.         לטענת התובעת, מן הראוי שבית המשפט יבצע 'הרמת מסך'.  זאת משום שמדובר במוסך זעיר בעל שני עובדים בלבד.  כל רישום החברה איננו אלא מסיבות טכניות, ומי שהשתמש בטלפונים הניידים בפועל הם בני משפחתה של התובעת.

3.         לצערנו אין אפשרות לקבל זאת.  בית המשפט לתביעות קטנות נועד לתת אפשרות תביעה לאזרחים מן השורה שאין להם את הזמן והמשאבים לתביעה רגילה.  ייתכן ובמקרה שלפנינו למרות שמדובר בחברה, מדובר בחברה 'קשת יום', אולם הוראות החוק ברורות.  לא רק זאת, אלא שכל פתיחת פתח למתן אפשרות לחברות לתבוע תפגע בסופו של דבר בציבור כולו וממילא במטרות שלשמן הוקם בית המשפט לתביעות קטנות.

ממילא אין מנוס מלדחות על הסף את התביעה.

ומכאן לפירוט התביעה, ונתחיל בדרישה כי התובע יהיה אדם יחיד.

מטרת בית המשפט לתביעות קטנות - עזרה מהירה לאזרח 'הפשוט' ולצרכנים רגילים

4.        מטרת בית המשפט לתביעות קטנות היא לתת מענה לאזרחים מן השורה, צרכנים, ואחרים הנתקלים בעוול ו/או פגיעה בהם ומבקשים תרופה למכה.  כידוע, הליכים משפטיים רגילים נמשכים בדרך כלל זמן לא מועט ועולים בטירחה וממון לא מעטים.  פעמים הרבה מרתיע ההליך המשפטי הרגיל את האזרח ואפילו ברור לחלוטין כי מגיע לו פיצוי.  בדיוק לצורך זה נוסד בית המשפט לתביעות קטנות.

5.        ויושם לב כי בית המשפט לתביעות קטנות איננו כבול לסדרי הדין והראיות.  סעיף 62 לחוק בתי המשפט נוסח משולב [התשמ"ד - 1984] קובע במפורש כי:

 62.( א)      בית משפט לתביעות קטנות יהיה רשאי לקבל ראיה אף אם לא היתה קבילה בבית משפט אחר; אין בהוראה זו כדי לגרוע מדיני חסינות עדים וראיות חסויות.

           (ב)  בית משפט לתביעות קטנות אינו קשור בסדרי הדין הנוהגים בבית משפט אחר, ובכפוף לסדרי דין שהתקין שר המשפטים לענין סימן זה, יפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.

6.        אלא שלא רק בסדרי הדין והראיות שונה בית המשפט לתביעות קטנות מבית משפט רגיל.  בין השאר, הוא מיועד ליחידים ולא לתאגידים, ונפרט.

גלגולו של הכלל כי בית המשפט לתביעות קטנות מיועד ליחידים בלבד

7.        כבר בהצעת החוק נקבע כי מן הראוי שבתביעות קטנות לא יוכל תאגיד לתבוע.   וכך נאמר:

"לרשות החברות עומד, בדרך כלל, צוות עובדים הכולל משפטנים המייצגים אותן בתביעות וכנגדן עומד האזרח לבדו, חסר אונים.  משום כך מוצע שלא יהיה תובע בבית משפט לתביעות קטנות אלא יחיד.  לא כן הנתבע שיכול שיהיה תאגיד, ושניהם ללא ייצוג של עורך-דין או שלוח אחר, אלא ברשות בית-המשפט לאחר שראה טעם מיוחד לדבר" (הצעת חוק מס' 1174, 17.4.1975).

8.        מסיבות לא ברורות, בגלגולו הראשון של החוק שעסק בתביעות קטנות לא נכנסה המגבלה של תביעת היחיד וחברות רשאיות היו לתבוע.  בחוק שיפוט בתביעות קטנות תשל"ו - 1976 קבע בסעיף 2(א) כי:

"בית משפט לתביעות קטנות ידון בתביעה אזרחית לתשלום סכום שאינו עולה על 3,000 לירות ובתביעה שכנגד לסכום כאמור ובלבד שהתביעות אינן בסמכותו הייחודית של בית משפט אחר"(ספר החוקים 821, כ"ד בתמוז תשל"ו, 22.7.19765).

9.        אך סעיף זה תוקן עד מהרה וכבר ב - 1977 הוגשה הצעת חוק פרטית לתיקון.  במסגרתה נאמר כי: