נדחתה תביעת בנק נגד ערב- נוצר הפטר מהערבות

רקע

בפני תביעה כספית בסך 46,308 ש"ח.

ק.מ. שיווק והספקה בע"מ (להלן: " החברה") פתחה חשבון בבנק אוצר החייל בע"מ (להלן: "התובעת"). בתאריך 7.12.03 נטלה החברה הלוואה לא צמודה בסך 200,000 ש"ח (להלן: " ההלוואה") מהתובעת באותו מועד חתם חשפיה משה (להלן: " הנתבע") על ערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום לחובות נתבעת 1 לטובת התובעת (להלן: " כתב הערבות"). בתאריך 2.1.06 חתמו יערי נמרוד וונדל שמריהו (להלן: " הקונים") על ערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום לחובות נתבעת 1 לטובת התובעת.

כתוצאה מהפרת הסכם ההלוואה הועמדה יתרת ההלוואה לפירעון ויתרת החוב, כולל משיכת יתר,  המגיע לתובעת מהחברה, נכון ליום הגשת התביעה, עומדת בסך התביעה.

הנתבע, על אף חתימתו על ערבות בלתי מוגבלת, בסכום לחובות החברה לא נענה לדרישות התובעת לפרוע החוב. לתובעת לא נותרה הברירה אלא להגיש תובענה זו בהליך של הגשת בקשה לתביעה לסכום קצוב בהוצאה לפועל נגד הנתבע, החברה והקונים כאחד. התובעת בקשה להוסיף על הסכום תביעה ריבית מירבית הנהוגה אצל התובעת לגבי חריגות ופיגורים בסך 18.2% לשנה מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל. החברה והקונים לא התגוננו כנגד התביעה ורק הנתבע דחה את טענות התובעת והגיש בקשת התנגדות לביצוע, בה טוען כדלהלן:

1.     הקים את החברה בשנת 1997.

2.     ב - 2003 חפץ להרחיב את החברה ונזקק למימון כספי.

3.     בעצה עם מנהל העסקים של החברה מר יוסי רוזנצוייג, פנה ל"קרו תבור" שהיא קרן לעידוד עסקים בערבות מדינה תוך שיתוף פעולה עם התובעת בבקשה לקבלת הלוואה בסך 500,000 ש"ח.

4.     בסוף שנת 2003 אושרה לחברה הלוואה בסך 400,000 ש"ח.

5.     לצורך קבלת ההלוואה התבקש מהתובעת לפתוח שני חשבונות, האחד חשבון הלוואה והשני חשבון עו"ש. בחשבון העו"ש הופקדו 120,000 ש"ח כבטוחה להחזר ההלוואה. כמו כן התבקש לחתום על כתב הערבות.

6.     החברה עמדה בהתחייבויותיה כלפי התובעת ופרעה את חובה (קרן וריבית) מידי חודש בחודשו ללא כחל וסרק, עד ליום בו נמכרו מניות החברה על ידי הנתבע, והועברה השליטה בחברה לידי הקונים.

7.     ביום 29.9.05 נחתם הסכם למכירת מניות החברה בין הנתבע לבין קונים. על פי הסכם זה נמכרו מלוא המניות של נתבעת 1 שהיו בבעלות נתבע 2 לרבות הזכויות הצמודות להן ולרבות הוצאות מימון, הלוואות ואשראים ללא יוצא מהכלל לנתבעים 3 ו-4.

8.     ביו יתר הפעולות הכרוכות במכירת מניות נתבעת 1 לנתבעים 3 ו-4 חתמו נתבעים 3 ו-4 על כתב ערבות בלתי מוגבלת בסכום לטובת התובעת על חובות נתבעת 1 וערבותם זו החליפה את ערבותו של נתבע 2 כלפי התובעת. משכך טען כי ערבותו לטובת התובעת על התחייבויות נתבעת 1 חדלה מלהתקיים.  

9.     כחיזוק לטענותיו הוסיף נתבע 2 כי היות ובחשבון העו"ש היה מופקד פיקדון בסך 120,000 ש"ח, פקידת  התובעת הגב' אתי אסייג  אפשרה לו להורות ביום 10.1.06 על סגירת חשבון העו"ש, וכעבור יומיים, אושרה בקשתו ולפיה הסך של 120,000 ש"ח הוחזר לנתבע 2 במלואו.

10.  בקשתו לסגירת חשבון ההלוואה נדחתה בהסבר כי מדובר במלווה מדינה ועד לסיום החזר ההלוואה לא ניתן לסגור את חשבון ההלוואה. באותו מעמד הסבירה הגב' אתי אסייג כי חשבון העו"ש סגור וערבותו של נתבע 2 בטלה לאור אישור חוסן הנתבעים 3 ו-4, וחתימת ערבותם במקומו.

11. נתבע 2 גם הכחיש שהתעלם מפניות התובעת לסילוק החוב שכן הכתובת אליה נשלחו התראות  הבנק היא כתובת שלא  גר בה מזה 5 שנים.

בתאריך 27.5.08  הורה כב' הרשם גבאי יוחנן על מתן רשות להתגונן לנתבע 2 וקבע כי תצהירו ישמש ככתב ההגנה מטעמו והתיק הועבר לדיון בפני.

בתאריך 10.9.08 התקיים דיון מקדמי בתיק שבסיומו נקבע התיק להוכחות ביום 8.3.09. במועד הנ"ל התקיימו הוכחות בתיק, כשמצד התובעת העידה הגב' אתי אסייג. מצד  ההגנה העיד הנתבע ומר יוסי רוזנצוייג.

הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב. התובעת הגישה סיכומיה ביום 22.3.09 והנתבע ביום 26.4.09.

תביעה זו נוהלה בהליך של 'סדר דין מהיר'. על אף זאת, לאור חשיבות פסק הדין בכל הנוגע לפרשנות חובות תאגיד בנקאי כלפי לקוחו לעניין ערבויות, ראיתי לנכון לחרוג מד' אמותיו של פסק דין תמציתי בהליך מהיר, כקבוע בתקנה 214 ט"ז (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, וליתן, תחת זאת, פסק דין מנומק באופן מלא. כיוון שכך, גם התעכבה כתיבת פסק הדין מעבר לראוי בתיק ב"סדר דין מהיר" ועם הצדדים הסליחה על כך.

דיון

לדידי, לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, עברתי על הראיות והמסמכים המצויים בתיק, מצאתי לנכון לדחות את התביעה והכל כפי שיפורט להלן.