נדחתה תביעה נגד כספי הפלגות לפיצוי בגין ליקויים בהפלגה

התובעים הגישו תביעה זו ובה תביעתם כי הנתבעת, סוכנות הנסיעות שבאמצעותה רכשו כרטיסים להפלגה על האוניה "DREAM" (שבבעלות חברות קפריסאיות) (להלן: האוניה), תפצה אותם, בסך של 10,000 ש"ח, בגין הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מהמחדלים הבאים:

א.      א.      יציאת האוניה מנמל אשדוד התעכבה במשך שעות ארוכות בהן המתינו בשמש, ובשל עיכוב זה החליט צוות האוניה שלא לשוט לקפריסין אלא לאלניה שבתורכיה בלבד, זאת בניגוד לתוכנית השיט המקורית.

ב.      ב.      השהות באלניה קוצרה בצורה משמעותית כך שהתובעים לא יכלו להנות מהעיר.

ג.        ג.        באזורים הציבוריים באוניה היה רעש וסרחון, בין היתר בשל כך שנוסעים עשנו סגריות על אף איסור הקיים על כך וצוות האוניה לא פעל להפסקת העישון.

לטענתם התובעים מחדלים אלו גרמו לכך שלא נהנו כלל מההפלגה ואף סבלו ממנה לפיכך הם זכאים לפיצוי כנטען, ומשום כך סרבו לקבל את הצעת הפיצוי שהציעה בעלי האוניה, עוד במהלך ההפלגה. יצויין כי עלות ההפלגה עבור שני התובעים היתה 589$.

הנתבעת טענה בכתב הגנתה ובטיעונה בפני כי יש לדחות את התביעה כנגדה שכן היא משמשת כסוכנת בלבד, המתווכת בין בעלי האוניה לבין הנוסעים ולא ניתן לייחס לה כל אחריות לשינויים שחלו במסלול ההפלגה ו/או למחדלים של צוות האוניה ענינים שאין לה כל שליטה עליהם. הנתבעת מפנה בהקשר זה לדף התנאים הכלליים אשר בו מופיעות תניות שונות הפוטרות את הנתבעת מאחריות לכשלים במתן השירות, לרבות אפשרות של רב חובל האוניה לשנות את מסלול הפלגתה.

על בסיס האמור בדף התנאים הכלליים וכן על סמך שני פסקי דין שניתנה בקשר להפלגה הספציפית, בהן נדחו התביעות כנגד הנתבעת על בסיס טענותיה אלו (תק (פ"ת) 2409,2410/07 צבי שמעון ואלי קהריזי נגד כספי הפלגות קרוז בע"מ (2.12.07) ותק (י-ם) 3583/07 יוני בנימין נגד כספי הפלגות קרוז בע"מ (31.12.07), מבקשת הנתבעת את דחיית התביעה.

מנגד, טוענים התובעים כי מאחר ורכשו את כרטיס ההפלגה מהנתבעת, והיא הנציגה היחידה שהם מכירים, עליה לשאת באחריות לכשלים שנפלו בהפלגה, והם הפנו אותי לפסק הדין שניתן בתק (חי') 2316/07 לוי אתי נגד כספי הפלגות קרוז בע"מ (16.9.07) אשר בו, במסגרת הסכמה למתן פסק דין בהתאם להוראות סעיף 79א' לחוק בתי המשפט, על דרך הפשרה, פסק בית המשפט פיצוי בסך של 1,500 ש"ח לתובעת שם (שהיא במקרה גם קרובת משפחה של התובעים כאן).

אכן, מובנת מצוקתם של התובעים אשר הפליגו באוניה בבעלות חברות זרות, כאשר "הכתובת" מבחינתם הינה הנתבעת בלבד, אולם אין בכך די על מנת להביא לחיוב הנתבעת ביחס לכשלים המפורטים בתביעה זו.

אינני סבורה, כפי שניתן אולי להסיק מפסקי הדין שציינה הנתבעת, כי אין לה, כסוכנת, אחריות כלשהי לליקויים שיתכן ויקרו בהפלגות, זאת חרף האמור בדף התנאים הכלליים אשר ספק באם הוצג לתובעים וספק באם עונים להוראות התקנות להגנת הצרכן (גודל האותיות בחוזה אחיד),  תשנ"ה-1995, כפי שציין בצדק השופט שטרסמן בתק 2410/07 הנ"ל, אולם במקרה דנן אין בעמדתי זו כדי להביא לחיוב הנתבעת, שכן אני סבורה שככל שיש לנתבעת אחריות, הרי זו נובעת מחובתה לבדוק את טיב השירות שמספק הספק והאם מתקיימות דרישות בטיחות אלמנטריות וכד', וכן חובתה להציג את השירות בפני הנוסע באופן התואם את טיבו. כך למשל, על דרך ההפרזה, באם היה השיט באוניה נמכר השיט פאר שכל חדר מרווח ומצוי ג'קוזי ומנגד היה מתברר כי החדרים קטנטנים ואין בהם ג'קוזי, היה מקום לחייב את הנתבעת באחריותה למחדל כזה, אפילו באם היה רשום בדף התנאים הכלליים שאין הנתבעת אחראי לגודל החדר או לקיומו של ג'קוזי בכל אחד מהחדרים.

אולם, מקום בו הכשלים בהפלגה נובעים מנסיבות שלנתבעת אין כל שליטה עליהם, כגון: עיכוב בבדיקות בטחוניות בנמל או התנהגות לא נאותה (כנטען) של צוות האוניה, אין מקום להטיל אחריות בגין כשלים אלו על הנתבעת.

צר לי כי חופשתם של התובעים לא עלתה כמצופה, אולם את תביעתם עליהם להפנות כנגד בעלי האוניה ו/או מפעיליה, אם כי אציין כי גם לאלו אין כל שליטה על התארכות הבדיקות הבטחוניות בנמל וככל שישכנעו שאכן זו היתה הסיבה לשינוי תוכנית ההפלגה, ספק באם קיימת עילת תביעה בגין כשל זה כנגדם.

אשר על כן אני דוחה את התביעה אולם אינני מחייבת את התובעים בהוצאות הנתבעת שכן העדר הבנה משפטית מצדם הוא שגרם להגשת התביעה, ועל אף שסכומה מוגזם ומופרז, אף באם הייתי מקבלת אותה, לא זו היתה סיבת דחייתה.

ניתן היום י"ב בניסן, תשס"ח (17 באפריל 2008) בהעדר הצדדים.