נדחתה תביעה נגד אל על בגין העלאת מחירי כרטיסי טיסה לחבילות סקי

רקע ועובדות

התובעת עוסקת בשיווק ומכירת חבילות תיירות ונופש בארץ ובעולם והנתבעת עוסקת בהובלה בינלאומית באוויר של נוסעים.

החל מחודש מרץ 2004 פנתה התובעת אל הנתבעת כדי לברר מחירי כרטיסי טיסה לחבילות סקי ליעדים שונים באירופה לחודש דצמבר 2004 ובפועל רכשה מהנתבעת כרטיסי טיסה למינכן ל"חבילת סקי".

טענות התובעת

במהלך חודש יולי 2004, הזמינה התובעת מהנתבעת כרטיסי טיסה לחבילת סקי לקבוצה המתוכננת ליציאה לחו"ל בחופשת החנוכה החלה, בחודש דצמבר 2004, על מנת לשריין מקומות טיסה ומחירי כרטיסים, כדי שהתובעת תתמחר את חבילת הסקי אשר שיווקה ללקוחותיה. כבר ביום 1.7.04 סוכמו סופית ואושרו על ידי הנתבעת פרטי הזמנת כרטיסי הטיסה, כאשר הנתבעת אישרה לתובעת הזמנת 160 כרטיסי טיסה למינכן, מתוכם 120 כרטיסים במחיר 400 $ נטו ו- 40 כרטיסים במחיר 489 $ ברוטו וזאת בהתאם לחילופי מכתבים בדואר האלקטרוני בין הצדדים.

התובעת, בהתאם לסיכום בין הצדדים, תמחרה את המחיר הסופי של חבילת הסקי ושיווקה אותה החל מחודש ספטמבר 2004, כאשר הפיצה ושיווקה את הכרטיסים ללקוחותיה.

בחודש נובמבר 2004, שלושה חודשים לאחר שסוכמו פרטי ההזמנה בין הצדדים, הנתבעת דרשה מהתובעת תוספת למחירי הכרטיסים, מעבר למה שסוכם, בטענה לעלייה במחירי הדלק הסילוני. דרישת התובעת גרמה להעלאת מחיר 120 הכרטיסים  מ- 400 $ ל- 440 $ נטו ומחיר 40 הכרטיסים הנוספים מ- 489 $ ברוטו ל- 521 $ ברוטו, דהיינו הנתבעת דרשה תוספת של 6,000 $ מעבר למחיר שסוכם בין הצדדים.

לטענת התובעת, סיכום המחיר בין הצדדים לא הותנה בשינוי עקב עליית מחירי  הדלק ו/או כל תנאי שהוא אחר לשינוי במחיר הכרטיסים.

התובעת אשר פרסמה את מחיר הכרטיסים ללקוחותיה, התחייבה כלפיהם למחיר זה וכל העלאת מחיר הייתה גורמת לה נזקים כבדים ופוגעת ביושרה המקצועי ובמוניטין שצברה במהלך השנים. לכן נגרם לה נזק ישיר, עת שילמה את סכום התביעה לנתבעת כדי לקבל את כרטיסי הטיסה מכיסה, לאחר שזו התנתה את הנפקתם ומסירתם לידיה, בתשלום התוספת.

לגרסתה, הזמנתה נשמרה במערכת הממוחשבת של הנתבעת עד למועד הנקוב בכרטיס לצורך כרטוסו ואם באותו מועד לא הייתה מודיעה על כוונתה לכרטס את הכרטיס, ההזמנה הייתה "נופלת" ממערכת ההזמנות.

לטענתה, מההתכתבויות בין הצדדים עולה שעד ליום 8.8.04 נכרת בין הצדדים  הסכם מחייב, בהתאם למחירים שסוכמו ואין מדובר בהזמנה סתמית ו/או מחיר משוער, כאשר בהזמנה קבוצתית לא ניתן למסור את שמות הנוסעים מראש, כיוון שההזמנה מיועדת לקבוצה עתידית שטרם נמכרה והבטחת המחיר נועדה כדי לתמחר את החבילה טרם שיווקה לציבור. לכן, גם הנתבעת התייחסה למחירים כסופיים ומחייבים ולא צוין על ידה כל הסתייגות שהיא.

טענות הנתבעת

לטענת הנתבעת הזמנת מקום בטיסה היא שריון מקומות בטיסות סדירות עבור סוכן ורק עם ביצוע "הכרטוס" -הנפקת הכרטיסים, נשמרת ההזמנה והסוכן מחויב בדמי תובלה, כאשר כרטוס נעשה רק על שם נוסע, לאחר שהסוכן מכר את הכרטיס לאותו נוסע ספציפי.

לגרסתה, התובעת ביקשה לברר במהלך החודשים מרץ עד אוגוסט 2004 מהו המחיר המשוער של כרטיסי טיסה ליעדים באירופה וביקשה שריון מקומות בטיסה לחבילות סקי, בלא שנמסרו שמות הנוסעים וללא שנרכשו כרטיסי טיסה.

לאחר מו"מ בין הצדדים, אישרה הנתבעת לתובעת ששוריינו עבורה 120 מקומות לפי מחיר ראשוני של 400 $ "בשלב זה", דהיינו, שלא מדובר במחיר סופי ויתכנו בו שינויים.

בחוזר שהופץ על ידי הנתבעת, בחודש אוגוסט 2004, לכל סוכני הנסיעות, בהם התובעת, הודיעה הנתבעת על עליה במחירים וביום 20.10.04 הודיעה בחוזר נוסף, על עליה נוספת, עקב עלייה משמעותית במחירי הדלק הסילוני. לאור זאת, ניתנה הזדמנות לסוכנים, כולל התובעת, לרכוש כרטיסי טיסה במחיר הראשוני טרם ייקור הכרטיס בחודשים אוגוסט ואוקטובר 2004 והצעה זו הועברה גם לתובעת, אשר לא מימשה אותה, כיוון שלא היו לה לקוחות לכרטיסי הטיסה והיא לא הנפיקה כרטיסים עד אז.

לטענת הנתבעת, התובעת לא פרטה באיזה מחיר נמכרו הכרטיסים ללקוחותיה, מתי הונפקו הכרטיסים ומכאן שהיא מכרה את הכרטיסים ללקוחותיה במחיר היקר המעודכן ולא נגרם לה כל נזק.  זאת למדה הנתבעת מהודאת התובעת שהיא "מורידה  3,200 דולר מהכנסותיה"  ולא 6,000 דולר בהתאם  לדוא"ל מיום 1.11.04,  נספח א 6 לכתב ההגנה.

לגרסת הנתבעת, תוספת המחיר נגבתה מהתובעת לאחר שניתנה לה הזדמנות מוקדמת לרכוש את כרטיסי הטיסה במחיר הראשוני, אולם זו לא ניצלה זאת, כאשר היה ברור לצדדים שמחירי הכרטיסים נתונים לשינוי.

כבר בחודש ספטמבר 2004, המועד בו לטענת התובעת היא פרסמה את מחירי הכרטיסים ללקוחותיה, היה ידוע לה, שהנתבעת ביצעה העלאת המחירים על פי החוזרים שהוצאו על ידה לכל סוכניה.