נדחתה תביעה לפיצוים בגין פיטורים על רקע פוליטי

המחלוקת

1.       1.       תביעתו העיקרית ^[1] של התובע, עובד קבוע של הנתבעת, לפסוק לו פיצוי בגין ניהול משא ומתן בחוסר תום לב, קיום חוזה בחוסר תום לב ואפלייתו על רקע פוליטי. בגין כל אלה עותר התובע לסעדים הבאים:

א)      א)      "מכוח ס' 12 (ב) לחוק החוזים, על הנתבעת לשלם לתובע פיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב כריתת החוזה - היינו אובדן התפקיד לשמו עבר, הדרגה שיכול היה להיות בה וכל שאר התוספות וההטבות הכלולות כיום בתפקיד זה.

לחילופין בלבד, על הנתבעת לפצות את התובע ע"י השבת שוויה של עבודתו שהיא קיבלה עקב ההטעיה ו/או בעשיית עושר ולא במשפט, שזה בגובה ההפרש בין ערך עבודתו ע"פ הדרגה שהובטחה לו לבין מה שקיבל בפועל" ^[2].

יצויין כי גובה הפיצוי"עמום" באשר לא ברור מהו אותו "פער" בין מה שהתובע סבור שהוא היה צריך לקבל לבין מה שקיבל בפועל. לכאורה, די בכך היה כדי לדחות את התביעה לסעד הנ"ל. יחד עם זאת בשים לב לכך שהנתבעת לא טענה את הטענה האמורה וגם משום שהדבר דרוש לסעדים האחרים (ס"ק ב' ו-ג' להלן) נבחן את הטענות לגופן.

ב)      ב)       ".... פיצויים על סך של 200,000 ש"ח בגין הנזק לא ממוני בשל הנזק שסבל דווקא בשל אי-השתייכותו הפוליטית" ^[3].

ג)        ג)        פיצוי בסך של 50,000 ש"ח בגין "עוגמת נפש" שנגרמה לתובע בשל חוסר הודאות לגבי עתידו - חוסר ודאות שנמשך לטענתו "קרוב לשש שנים" ^[4].

2.       2.       בנוסף טוען התובע בתביעתו המשנית כי תנאי עבודתו (דרגה, רמת תוספת הרכב ורמת ההשתתפות בשיחות הטלפון) הופחתו שלא כדין, ולכן הוא זכאי לקבל את מה שהופחת ולחייב את הנתבעת להמשיך ולשלם לו זכויות אלה כפי שיעורן ערב ההפחתה.

3.       3.       ביסוד תביעתו העיקרית של התובע עומדת הטענה לפיה התובע "פותה על ידי מנהל הנתבעת לעזוב מקום עבודה קבוע תוך הבטחה כי יקבל תפקיד מנהל כוח אדם אצל הנתבעת במעמד של עובד קבוע". לטענת התובע "הנתבעת לא עמדה בהבטחתה והתובע טורטר מתפקיד לתפקיד במשך חמש שנים ובסופו של דבר הועבר לתפקיד זוטר שאליו גוייס". מוסיף התובע וטוען כי כל זה 'ניחת עליו' "ממניעים פוליטיים, לא עניניים ופסולים" (סעיף 1 לסיכומי התובע).

4.       4.       הנתבעת טוענת כי לא היו דברים מעולם. לטענתה מעולם לא היתה התחייבות לקלוט את התובע לתפקיד מנהל משאבי אנוש במעמד של עובד קבוע. באשר הגעה ל'תוצאה' כאמור כרוכה בקיום מספר תנאים כגון מכרזים. לטעמה, בכל מקרה מדובר בהתחייבות המנוגדת לדין, התחייבות פסולה ולכן אין היא מחייבת אותה. עוד טוענת הנתבעת כי נהגה בתובע בתום לב וכל המעברים "מתפקיד לתפקיד", לרבות ההגעה לתפקיד הזוטר יותר, נעשו בהסכמת התובע וכדרך להמנע מפיטוריו של התובע.

5.       5.       בפנינו ^[5] העידו מטעם התובע: התובע בעצמו, מר דב שפר - עובד לשעבר של הנתבעת, מר יוסי כהן ומר יוסף אלמגור - גם הוא עובד לשעבר של הנתבעת. מטעם הנתבעת העידו: מר ברוך פיקל ומר דב דעי.

ההוראות החלות בנתבעת בקשר לאיוש משרות

6.       6.       בכל ההליך לא חלק התובע על טענת הנתבעת לפיה איוש משרה כגון המשרה נשוא התובענה, צריך להעשות בהליכי מכרז בדומה להוראות החלות על עובדי שירות המדינה מכח התקשי"ר. אף כי למעשה לא היתה מחלוקת על כך ראוי להציג את "המפה הנורמטיבית" בענין זה:

6.1.               6.1.               הנתבעת היא תאגיד סטטוטורי שהוקם בחוק רשות הדואר, התשמ"ו - 1986. סעיף 33 (א) לחוק קובע לגבי עובדי הנתבעת - למעט עובדים במשרות מיוחדות כאמור בסעיף 34 לחוק (שאינן רלוונטיות לעניננו - א.א.), כי " תנאי עבודתם ........., שכרם, גימלאותיהם ותקניהם יהיו כשל עובדי המדינה בהתחשב בתפקידים המיוחדים של הרשות ובהתייעלותה, וייקבעו בהסכם בין הרשות לבין ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי הרשות; ההסכם טעון אישור השר ושר האוצר".

6.2.               6.2.               שני הסכמים נכרתו בתחילת דרכה של הנתבעת ^[6]. הראשון הסכם המעבר - הוא הסכם הקיבוצי מיום 23.3.87. בהסכם המעבר נקבע כי הוראות התקשי"ר,  ההסכמים, וההסדרים הנהוגים שהיו קיימים במשרד התקשורת וחלו ביחסים  שבין  המדינה  והעובדים המועברים או ההסתדרות כפי שיועדכנו או ישונו מפעם לפעם, ימשיכו לחול עליהם כעובדי הנתבעת, ועל הצדדים כל עוד לא הוסכם אחרת בהסכם קבוצי בין הצדדים.

6.3.               6.3.               ההסכם השני הוא ההסכם הקיבוצי המיוחד מיום 14.4.88. בהסכם זה נקבע כי ימשיכו לחול על הצדדים להסכם ועל עובדי הנתבעת, כל הוראות התקשי"ר אשר חלו על הצדדים ועל  עובדי  הנתבעת  ערב חתימתו של ההסכם, כפי שיעודכנו מעת לעת, זולת אם הוסכם אחרת בהסכם זה או בהסכם קיבוצי אחר שייחתם בין הצדדים. בהסכם הקיבוצי מיום 22.2.99 הוספה פסקה ולפיה "בכל ענין בו קיימת סתירה בין הוראות התקשי"ר לבין קובץ נהלי הרשות לרבות הוראת שעה, יחולו הוראות נהלי הרשות והוראות השעה באותו ענין". עוד נקבע בהסכם הבסיסי כי משרה שתתפנה תאוייש "על ידי מכרז פנימי שיקויים על פי נוהלי התקשי"ר" ובמקרה ש "לא נמצא מועמד מתאים למשרה במכרז הפנימי יקויים מכרז  חיצוני  על  פי נוהלי התקשי"ר".

6.4.               6.4.               ביום 18.3.93 נחתם הסכם קיבוצי נוסף (נספח נ/2 לתצהיר הנתבעת). בסעיף 7 ד' להסכם זה נקבע כי:

"ד. העסקה בחוזה מיוחד

במשרות ששיא דרגתן דרגה כ' ומעלה ו/או דרגה מקבילה בדירוגים האחרים, תהא הרשות רשאית להעסיק עובדים בחוזה מיוחד לתקופה של עד 5 שנים. ובלבד שלא נמצאו מועמדים למשרות אלה בהליכי מכרז פנימי שתערוך הרשות.