נדחתה תביעה להשבת כספים מאחר שניתנו במתנה ולא כהלוואה

הצדדים לתובענה

1.         התובעים, בעל ואשה, אביו ואמו של הנתבע.

מהות התובענה

2.         תובענה כספית להחזרת סכום של 40,000 ש"ח (קרן) אשר נתנו התובעים לנתבע כהלוואה, בשני תשלומים שווים, האחד ביוני 1989 והשני באוקטובר 1989.

כתב התביעה

3.         א.         בשנת 1989 נקלע הנתבע לקשיים כלכליים חמורים עד כדי מצב של "פשיטת

רגל". כשנושים רבים רובצים על פתחו.

ב.         לבקשת הנתבע נתנו לו הוריו - התובעים - הלוואה בסכום של 40,000 ש"ח שאם לא כן היה מתאבד, כך על פי דברי ידידו - שותפו.

ג.          ההלוואה ניתנה בשני שיקים - מחשבונו של התובע 1 - כל שיק על סך של 20,000 ש"ח. השיקים ניתנו לפקודת אשתו של הנתבע - הכלה - כדי למנוע מצב בו יגיע הכסף לידי נושיו של הנתבע. השיקים נמסרו לנתבע באמצעות ידידו הקרוב ושותפו מר ש.ל.

ד.         מועד קלנדרי מדויק להחזרת ההלוואה לא צויין. התובעים סמכו על הנתבע שיחזיר להם את כספם לכשישתפר מצבו הכלכלי.

ה.         התובעים לא לחצו על הנתבע להחזיר את סכום ההלוואה שכן לא רצו למנוע מהנתבע להשתקם.

ו.          משהשתפר מצבו של הנתבע, בשנים האחרונות, תבעו את החזרת ההלוואה. הנתבע לא החזיר את הכספים וניסיונות להגיע עמו להסדר להשבת ההלוואה לא צלחו.

ז.          הצורך בהחזרת ההלוואה נובע, כיום, בהיות התובעים אנשים מבוגרים, חולים, המבקשים למכור את דירתם ולהסתייע בסכום ההלוואה לרכוש דירה חלופית בקומה נמוכה יותר או בבנין עם מעלית.

            * סעיפים 2-3 לכתב התביעה.

כתב ההגנה

4.         א.         הסכום הכספי נשוא התובענה ניתן לנתבע ולרעייתו במתנה על ידי התובע 1, על

מנת לסייע לנתבע, לרעייתו ולילדיהם לסיים את בניית ביתם אותו בנו באותה         תקופה.

* סעיף 9 לכתב ההגנה.

ב.         הסכום הכספי ניתן בשתי המחאות שהוצאו מחשבונו של התובע 1, חשבון פרטי, נפרד, אותו שמר לעצמו מפני אשתו - התובעת 2 - ומבלי ידיעתה.

            * סעיף 11 (א) לכתב ההגנה.

ג.          הנתבע לא הגיע אף פעם למצב של 'פשיטת רגל'  ולא נקלע מעולם למצב המיוחס לו על ידי התובעים. משכך, הוא לא נדרש מעולם לבקש מהתובעים הלוואה כלשהי ואף לא ביקש מהם מעולם הלוואה כלשהי.

            * סעיפים 7, 8 לכתב ההגנה.

דיון