נדחתה תביעה להשבה ופיצוי בגין הלחמת שיער

1.   זוהי תביעה להשבה ופיצוי בגין הדבקת שיער שבוצעה לתובעת 1 במספרה השייכת לנתבע.

2.   התובעת 2 הינה אימה של התובעת 1. לתובעת 2 באופן אישי אין כל עילת תביעה כנגד הנתבע, ולפיכך תביעתה שלה נמחקת.

3.   התובעת 1 (להלן : "התובעת") פנתה לנתבע על מנת להאריך את שיערה על דרך הדבקת שיער.

4.   התובעת טוענת כי בגין פעולת ההדבקה (הלחמת השיער) שילמה סך 2,800 ש"ח. לענין זה טוען הנתבע כי הסכום הנ"ל אכן שולם, אולם הוא כלל תספורת.

5.   התובעת טוענת כי הובטח שיער ארוך וטבעי לחצי שנה, ללא מגבלות שימוש בשיער.

6.   לאחר כשבוע פנתה התובעת אל הנתבע בטענה שהשיער אינו טבעי וקשה לטיפול. אין חולק כי לאור פנייתה פנה הנתבע לסוכן אשר מוכר את השיער, ונערכה פגישה בין כולם.

תוצאת פגישה זו הינה כי התובעת שוכנעה, גם לגירסתה, כי אכן השיער טבעי וכך הוא צריך להיות.

7.   הואיל והתובעת הינה לקוחה של הנתבע, ועל מנת לרצותה, הסכים הוא להעניק לה הנחה של % 50 על הפעם הבאה בה תעשה הלחמת שיער.

8.   לטענת התובעת, לאחר שבוע השיער החל "נופל בחבילות" כלשונה. לדבריה, לא פנתה אל הנתבע הואיל וסברה כי זה חד פעמי.

9.   התובעת טוענת כי לאחר חודש לא נשארה כל תוספת בראשה, וכי לא פעם נשר לה השיער גם ברחוב וגם במקום עבודתה, דבר שגרם לה לבושה.

10.  לטענת התובעת היא פנתה אל הנתבע בתאריך 14.10.2007 לאחר נשארו "שתי שערות" על ראשה, וכי הנתבע הפנה אותן לסוכן המוכר את השיער.

11.  לטענתה, פנתה למספרה אחרת, שילמה 1,300 ש"ח וזכתה ל"שיער טבעי להפליא".

12.  התובעת מאשרת כי בעבר ביצעה הדבקת שיער אצל הנתבע לשביעות רצונה המלאה.

13.  הנתבע טוען כי תיאוריה של התובעת מוגזמים ומופרזים, כי לאחר כחדשיים היה מדובר בסה"כ בכ - 20 יחידות שיער שנשרו, וכי רוב השיער היה עדיין על ראשה.

14.  עוד טוען הנתבע כי במספרה האחרת אליה פנתה הנתבעת הוסיפו רק מספר שערות על עבודתו שלו, ולא בכדי שילמה התובעת שם סך 650 ש"ח בלבד (ולא כטענתה).

15.  סיבת נשירת השיער (החלקית) לטענת הנתבע הינה כי התובעת לא פעלה על פי הוראותיו ועשתה שימוש בחומרים ובשמנים בניגוד להוראותיו.

16.  לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות באתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.

17.  התובעת ניסחה תביעתה וטיעוניה על דרך ההגזמה. התובעת אף תיבלה טיעוניה בשלל טענות לא רלוונטיות ("מתנת שיחרור", "עוגמת נפש לילדה בת 22 שהחלה את דרכה לאחר שירות צבאי", ועוד).

18.  דרך ההגזמה בה נקטה התובעת מקשה על מתן אמון בטענותיה, בפרט לאור העובדה שלא הובאו ראיות חיצוניות של ממש לתמיכה בהן.