נדחתה תביעה להורות על ביטול העברת זכויות בדירה

לפני תביעה של בת בגירה, שהוגשה במקורה נגד אמה ואחיה, להורות על ביטול העברת הזכויות מהנתבעת 1 (להלן: האם) לנתבע 2 (להלן: האח) בדירה שברח' ----- --- ------(להלן: הדירה). מחצית הזכויות בדירה ירשה האם מבעלה (להלן: האב) על פי צוואה משותפת שקויימה.

השתלשלות דיונית

א.         במהלך המשפט הלכה האם לעולמה וטרם נקבעו יורשיה, בין על פי צוואה (צוואת האם טרם קויימה) ובין על פי דין.

ב.         התביעה במקורה התייחסה גם לנכס נוסף (דירה ברח' -----), אך בהחלטה מיום 17.1.05, נמחקה התביעה ככל שהיא מתייחסת לנכס הנוסף.

ג.          סברתי, וכך החלטתי, להמתין עם מתן פסק הדין (לאחר שהוגשו הסיכומים) עד אשר יתברר מי הם יורשיה של האם, כדי שיבואו כנתבעים בתביעה תחת האם המנוחה. שאם לא תאמר כן (והאח לא יהיה היורש היחידי של האם) אפשר ויורשי האם האחרים יבקשו לבטל את פסק הדין שינתן, בטענה שלא היה להם יומם בבית המשפט. במקרה אשר כזה אפשר וניגע לריק.

הוחלתי עד בוש. מתברר שהליכי קיום הצוואה של האם מתארכים ואין צר החשש הנ"ל שווה בנזק ההמתנה.

על-כן, החלטתי ליתן את פסק הדין על פי הסיכומים שהגישו הצדדים דנן.

העובדות

א.         האב והאם (שהיו נשואים זל"ז כדמו"י) ערכו צוואה משותפת בעדים, ביום 9.12.91.

ב.         האב הלך לעולמו ביום 20.8.96. הצוואה קויימה ביום 20.1.97 (ת/1).

ג.          הוראות הצוואה הרלבנטיות הן:

(א)        "צוואה זו מבטלת כל צוואה קודמת, והיא תהא בתוקף כל עוד לא בוטלה על ידינו בכל דרך הקבועה בחוק".

(ב)        "במקרה שאחד מאיתנו ילך לעולמו, יירש הנותר בחיים את כל רכושנו בשלמות" (סעיף 2 לצוואה).

(ג)        "לאחר שנלך שנינו לעולמנו אנו מצווים כדלקמן:

א.         ...

ב.(1)     הדירה ברח' ----- ---- ----- (=הדירה) וכל תכולתה אנו מצווים חלקים שווים ע"ש ששת ילדינו המפורטים להלן:

א.         ...

ב.         א' מ' ת"ז... (=האח).

ג.          ...

ד.         ר' מ' ת"ז... (=התובעת).

  (2)      ילדינו הנ"ל לא יהיו רשאים לתפוס חזקה או למכור את זכויותיהם משך כל ימי חייה של בתנו ר' מ' בעלת ת.ז------. והדירה תושכר, משך כל ימי חייה של בתנו ר' מ', באמצעות בתנו צ' צ' ת.ז. -----וכל דמי השכירות יועברו לחשבונה של בתנו ר' מ' וישמשו אותה לצרכיה".