נדחתה תביעה לביטול הסכם למזונות קטין

1.         עניינה של התביעה: ביטול הסכם למזונות קטין, אשר אושר וניתן לו תוקף של פסק דין, ביום 9.7.02, ע"ג בקשת הצדדים לפס"ד בהסכמה, בעילת טעות ו/או הטעיה.

2.         העובדות הרלוונטיות, בקצרה

הצדדים נישאו זל"ז ביום 3.4.1997, והתגרשו זמ"ז ביום 30.8.2002. מנישואיהם נולד לצדדים בנם, יליד 9.6.1999.

טרם גירושיהם ניהלו הצדדים תביעות הן בפני מותב זה, והן בפני בית הדין הרבני. במסגרת תביעת המזונות אשר נדונה בפני (תמ"ש 20280/01) ניתנה החלטה למזונות זמניים ביום 12.8.200, ע"ס 1,050 ש"ח לחודש.

ביום 8.7.2002 נחתם בין הצדדים הסכם גירושין בפני בית הדין הרבני האזורי בתל אביב.

ביום 9.7.2002 ע"ג בקשת הצדדים לפס"ד בהסכמה, אומץ ואושר סך המזונות אשר נקבע כמזונות זמניים, כסכום קבוע, ובימ"ש זה התבקש לאשר את ס' 3.1, 3.2 ו - 3.4 להסכם אשר אושר בביה"ד הרבני, בהם נקבע כדלקמן:

"3.1     הצדדים מסכימים כי החלטת ביהמ"ש מיום 12.8.01 למזונות הזמניים שנקבעו בתיק תמ"ש 20280/01 על סך של 1,050 ש"ח לחודש כשהם צמודים למדד המחירים לצרכן כשבסיסו הוא מדד חודש מרץ 2001 ועפ"י תנאי ההצמדה שנקבעו בגוף ההחלטה תהא לפס"ד סופי. סכום המזונות הנ"ל מהווה את השתתפות האב במזונות הבן, לרבות מדורו, חינוכו וכל הוצאה אחרת והוא ישולם עד הגיע א. לגיל 18 ו/או סיום כיתה י"ב על פי המאוחר מבין המועדים. בעת שירותו הצבאי של א. ישלם האב למזונותיו 1/3 מסכום המזונות כפי שיהיה במועד זה.

3.2               בנוסף לסכום המזונות, ישאו הצדדים בחלקים שווים בהוצאות הרפואיות החריגות שאינן מכוסות על ידי קופת חולים או הבטוח הממלכתי. בתנאי שתהיה הסכמה בין הצדדים על גובה ההוצאה ונחיצותה. בהעדר הסכמה, יכריע בדבר רופא המשפחה המטפל בא. בקביעות. הצדדים מסכימים כי כל טיפול שניתן לקבלו במסגרת קופת חולים או רפואה ציבורית, תקבע עלותו על פי המחיר הנדרש על ידי המערכת הציבורית וצד שיחפוץ בטיפול פרטי ישא בהפרש שבין המחירים. 

והיה וח"וח יהא זקוק א. לטיפול רפואי דחוף שהינו בגדר מצב חרום ועזרה ראשונה יהא בשיקול דעתו של כל הורה שהילד נמצא ברשותו באותה עת, לפעול באופן מידי ע"מ ליתן לבן את הטיפול הרפואי הנדרש, גם ללא הסכמת ההורה האחר.

3.3        ...

3.4        האם מצהירה כי יש בהשתתפות האב בדמי המזונות הנ"ל כדי לכסות את חלקו בהוצאות גידול הבן, לרבות מדורו וחינוכו, וכי במידה והסכום הנ"ל לא יספיק לכך, מתחייבת היא להשלים את סכום המזונות באופן שיבטיח את צרכי הבן במלואם". (ההדגשות הינן במקור, ט.ס), (להלן: "הסכם המזונות"/ "ההסכם").

            ביום 21.9.2003 הגישה התובעת תביעה להגדלת מזונות, נשוא תמ"ש 20284/01. בשלב הגשת הסיכומים בתובענה זו, ולבקשת התובעת, הוריתי במסגרת בש"א 10953/05 על הפסקת התובענה בהליך זה.

            התביעה דנן, אשר כותרתה: "ביטול הסכם/ פסק דין שבהסכמה" הוגשה ביום 15.9.2005.

3.         טענות התובעת

לטענת התובעת (ר' ס' 29 לכתב התביעה): "אימוץ ההחלטה בהסכם הגירושין היה תנאי מצידו של הנתבע להסכם והתובעת מצידה נאלצה להסכים לכך בהסתמך על מצג שהציג הנתבע בעצמו ובאמצעות ב"כ בדבר השתכרותו הנמוכה ופוטנציאל השתכרותו הנמוך עובר לחתימה על ההסכם...".

            טוענת התובעת כי למיטב ידיעתה במועד חתימת ההסכם השתכר הנתבע סך של כ - 3,500 ש"ח לחודש ואף היה מובטל. יש לציין לעניין זה כי בתביעת המזונות הראשונית, ציינה התובעת כי גובה השתכרות הנתבע עומד ע"ס של 4,500 ש"ח לחודש (ר' ס' 17 לכתב התביעה בתמ"ש 20280/01). זאת ועוד, לטענת התובעת זה היה פוטנציאל השתכרות הנתבע, וכזה היה גובה השתכרותו מהלך כל שנות נישואיהם. לטענתה לאחר גירושי הצדדים ובמהלך שנת 2003 נוכחה התובעת לדעת כי בניגוד להתנהלותו במהלך שנות חייהם המשותפות של הצדדים, עובד הנתבע שעות עבודה רבות, ומשכך הגישה תביעה להגדלת מזונות. מוסיפה התובעת וטוענת כי כאשר נחקר הנתבע במסגרת התביעה להגדלת מזונות, הסתבר לה כי  בעת החתימה על ההסכם או בסמוך לכך, השתכר הנתבע סך של כ - 9,000 ש"ח ואף 12,000 ש"ח לחודש. לפיכך, עותרת התובעת לביטול ההסכם בעילות של הטעיה ולחילופין טעות.

            התובעת מדגישה כי דמי המזונות עליהם הוסכם בין ההורים הם מתחת למינימום שנקבע בפסיקה וכי התובעת הסכימה להם נוכח החלטת בית המשפט ואמונתה כי לא חל שינוי בהכנסת הנתבע. 

מבחינה משפטית טוענת התובעת כי דינו של הסכם גירושין, כדין חוזה רגיל וכי לעניין ביטולו חלים דיני החוזים הכלליים, ביחד עם דיני המשפחה. המבקש לבטל פסק דין המושתת על הסכם חייב להצביע על פגם מהותי שנפל בהסכם, כגון טעות, הטעייה, עושק וכד'.  

עוד נטען כי הסכמה על גובה מזונות ילדים הינה בבחינת חוזה לטובת צד ג', הוא הקטין. על כן, הסכמות הורים באשר למזונות בטלות משמוגשת תביעת קטין למזונותיו, וכן שעיקרון טובת הילד גובר על האינטרסים של ההורים, אשר בעניין זה חלה עליהם חובת תום לב מוגברת. מכאן, מסיקה ב"כ התובעת כי תנאי מכללא החולש על הסכם למזונות קטין הוא כי הצדדים - הוריו נהגו זה כלפי זו בתום לב עובר לכריתתו וכי חתמו עליו בהסתמך על המצגים שהציגו זה לזו עובר לחתימה לטובת הקטין. ב"כ התובעת לא מציגה כל פסיקה או אסמכתאות לטענה זו.