נדחתה תביעה לביטול הסכם גירושין

ביום ח' תשרי תשס"ו פסקנו:

"בפנינו תביעה לביטול הסכם גירושין למרות שקיבל תוקף של פס"ד בנימוקים של טעות, הטעייה, כפיה, תום לב, עושק.

תביעה דומה הוגשה בעבר בפני ההרכב שנתן תוקף להסכם וזה דחה את התביעה, התיק הוחזר אלינו על מנת לאפשר לאשה וב"כ להשמיע כל טיעונויה וראיותיה.

ואכן נשמעו טענות האשה, הוכחות ועדויות, לבסוף כתב ב"כ המבקשת סיכומים בהרחבה בצורה מאד מאד יפה וברורה, גם ב"כ הבעל השיב על סיכומי ב"כ האשה באופן יפה מאד.

יש לציין, כי ב"כ המבקשת ציין שמבקש שיתאפשר למבקשת להוכיח טיעוניה בהתאם לדיני הראיות.

לאחר שמיעת האשה וב"כ ועיון בכל החומר שבתיק כולל תביעותיה לביצוע סעיפים מההסכם, עיון ושוב עיון נוסף הגענו למסקנה לדחות התביעה.

נימוקים באריכות ובהרחבה ינתנו במועד מאוחר יותר."

להלן נימוקי פסק הדין.

הצדדים התגרשו באלול תשס"א. בעת הגירושין נערך הסכם בו הוסדרו בעיות הרכוש כולל הסדרי ראיית הילדים ומזונותיהם. הסכם זה קיבל תוקף של פס"ד.

לאחר הגירושין הגישה האשה תביעה לביטול ההסכם בנימוק שההסכם נחתם מתוך לחץ ואיומים, חוסר מידע והטעיה מצד הבעל על גובה זכויותיו במקומות עבודתו וכו' ואילו היתה מודעת לגודל רכושו לא היתה מסכימה לאמור בהסכם הגירושין.

ביה"ד החליט לדחות תביעתה בנימוק שלא הוכח שהיו אילוצים ו/או לחצים.

האשה הגישה ערעור על החלטה זו, וביה"ד הגדול החליט, כי על ביה"ד האזורי לשמוע הוכחות ועדי התובעת.

בהוראת נשיא ביה"ד הגדול הגיע התיק אלינו.

בהופעתם, הודיע ב"כ האשה כי הדיון צריך להתנהל ולהתחשב בחוק החוזים הראיות כפי שקיבל תוקף של פס"ד לפי חוק החוזים. לבסוף הגיעו להבנה כפי שכתב ב"כ התובעת בהודעתו מיום 11.1.2004 סעיף 5"

"יש לציין כי התובעת תביא ראיות בהתאם לחוק ולהלכה שלפיהם תוכיח אלמנטים של: טעות הטעיה, כפיה, תום לב, עושק".  

ומבקש לאפשר לתובעת להגיש עדותה וטענותיה בתצהירים.

ביה"ד אישר לתובעת להגיש כמבוקש.

בתחילת הדיון הסכימו הצדדים וב"כ לנהל הדיון בדיין יחיד.

ביה"ד ביקש לשמוע מפי האשה טיעוניה.