נדחתה תביעה בעילת גניבת עין ועשיית עושר ולא במשפט במוצרים לאמבטיה

במסגרת כתב התביעה התבקש בימ"ש להורות לנתבעת לשלם לתובעת סכום של  חצי מליון ש"ח וכן כי ינתן לטובתה צו מניעה קבוע האוסר על התובעת להפיץ ולמכור את המוצרים הבאים:  מערכת שטיפה (מתיזן) " קלין", מתלה למקלחת " אוורסט"; מעצור לדלת " ברק"; דיספנסר " בועות" ובידה לשירותים " עדן".כמו כן עתרה התובעת למתן צו לגלוי חשבונות.

1. עילת התביעה וטענות הצדדים:

על פי האמור בכתב התביעה, התובעתהיא חברה העוסקת בייצור מוצרים בתחום  האמבטיה מאז שנת 1964. התובעת עוסקת, לטענתה, בתכנון ובייצור המוצרים בישראל. עיקר המוצרים מיוצרים במפעלה של התובעת בבאר שבע, המעסיק בקו הייצור פועלים בעלי מוגבלויות שונות. בעת האחרונה החלה התובעת לייצר גם בסין וזאת על פי תבניות אשר הוכנו לבקשתה בארץ. לטענתה של התובעת, מוצריה המשווקים תחת המותג spadini, נהנים ממוניטין רב בקרב בעלי חנויות, רשתות שיווק ולקוחות. מוניטין זה מבוסס על העובדה כי המוצרים מיוצרים בישראל באיכות גבוהה ונהנים מחיי מדף ארוכים.

לאחר שהתברר לתובעת כי בכוונת הנתבעת להפיץ מספר מוצרים הזהים למוצריה  פנתה אליה. בתחילה נסוגה הנתבעת מכוונתה ואולם בהמשך חזרה בה.

לטענה של התובעת מדובר בחמישה מוצרים זהים לחלוטין למוצריה:

מתיזן " קלין" הזהה למתיזן המיוצר על ידי התובעת ומשווק תחת השם " דולפין"; מתלה למקלחת המשווק תחת השם " אוורסט" הזהה למתלה המיוצר על ידי התובעת ומשווק תחת השם " הוריקן"; מעצור לדלת בשם " ברק" הזהה למעצור המיוצר ע"י התובעת ומשווק תחת השם " טופ סטופ"; דיספנסר בשם " בועות" הזהה לחלוטין לדיספנסר המיוצר על ידי התובעת ומשווק תחת השם " פורמולה" ובידה לשירותים המשווק תחת השם " עדן", הזהה לבידה המיוצר על ידי התובעת תחת השם " בודי פרש". (לשם הנוחות אכנה את כלל מוצרי התובעת  " המוצרים המקוריים" ואת מוצרי הנתבעת " המוצרים המפרים").

לטענת התובעת, המוצרים המקוריים הם פרי תכנון ועיצוב אשר בגינם שילמה התובעת לבעלי מקצוע שונים. התובעת טענה כי לאור זאת מהוות פעולותיה של הנתבעת, אשר מפיצה ביודעין מוצרים הזהים למוצריה של התובעת, גניבת עין וכן עשיית עושר ולא במשפט. עוד נטען כי מכירת המוצרים המפרים על ידי הנתבעת מסבה נזק רב להיקף מכירותיה של התובעת ואיכותם הירודה של המוצרים גורמת לפגיעה במוניטין של מוצריה.

התובעת עתרה כי ייפסק לה פיצוי בשיעור המלא אותו רשאי ביהמ"ש לפסוק על פי דין ללא הוכחת נזק, על פי סעיף 13 לחוק עוולות מסחריות התשנ"ט - 1999 (להלן: " חוק עוולות מסחריות")  ובסה"כ  -  חצי מליון ש"ח 100 אלף ש"ח עבור כל מוצר מפר). בנוסף, עתרה התובעת לצו מניעה קבוע ולצו למתן חשבונות, על מנת שמכוחו תוכל לעמוד על כמות המכירות של המוצרים המפרים וכפועל יוצא לעמוד על נזקה האמיתי עקב מעשי הנתבעת.  

במסגרת כתב ההגנה שהוגש מטעמה לא טענה הנתבעת כי המוצרים המפרים אינם זהים למוצרים המקוריים. אולם, הנתבעת דחתה את טענות התובעת בכל הנוגע להפרת זכויותיה במוצרים המקוריים. הנתבעת טענה כי לתובעת אין כל זכות קניין רוחני במוצרים המקוריים שכן לא רשמה בגינם פטנט או מדגם. מעבר לכך, נטען כי אין ממש בטענותיה של התובעת על פיהן מדובר במוצרים שתוכננו עבורה, שכן מדובר במוצרי מדף אשר שווקו בישראל ע"י גורמים שונים עוד לפני התובעת, וכיום הם מיוצרים על ידי יצרנים שונים בסין כמוצרי מדף הנמכרים לכל דורש. הנתבעת טענה כי אף התובעת רוכשת את המוצרים או חלקם בסין.

כמו כן,  טענה הנתבעת כי לתובעת ולמוצריה אין כל מוניטין בקרב הציבור וממילא לא הוכח קיומו של מוניטין. בהעדר מוניטין ובהעדר חשש להטעייה על רקע בידול קו מוצרי הנתבעת, לא מתקיימת העוולה הנטענת של גניבת עין.יתר על כן, לנוכח העובדה כי קהל היעד הצרכני של התובעת והנתבעת, גם יחד, הוא חנויות, מפיצים ורשתות שיווק שהם גופים מקצועיים - ממילא לא יכולה להתקיים הטעייה לענין המוצרים הנמכרים.

אף מן העובדה כי הנתבעת משווקת כ- 5,000 מוצרים שונים, אשר  100 מתוכם הם מוצרי אמבטיה והתביעה מתייחסת לחמישה מוצרים בלבד, ניתן ללמוד כי הנתבעת אינה מנסה לגנוב את עינו של מאן דהוא.

2. ניהול ההליך :

במקביל להגשת התובענה הגישה התובעת בקשה למתן צו מניעה זמני. הבקשה נתמכה בתצהיריהם של מר רוני מרכיאל, הבעלים ומנהלה של התובעת (להלן: " מרכיאל"), גב' רוזה פירוזה אשר אחראית על קבוצת מוגבלים המועסקת במפעלה של התובעת (להלן: " פירוזה") ומר אבי אפרה (להלן: " אפרה") הבעלים והמנהל של חברת א.ד. שווק והפצה בע"מ שהיא חברה המפיצה, בין היתר, מוצרים לחנויות לממכר מוצרי אמבטיה ואינסטלציה. 

במסגרת הבקשה חזרה התובעת על טענותיה אשר נכללו בכתב התביעה.

תגובתה של הנתבעת לבקשה נתמכה בחוו"ד מומחה אשר נערכה על ידי ד"ר מינה צמח (להלן: " ד"ר צמח"), בתצהירו של מר עידו יוסף אשר משמש כמנהל תפעול בנתבעת (להלן:" יוסף"), בתצהירו של מר חיים עשת (להלן: " עשת") ושל הגב' תמר צדפי (להלן : " צדפי").

תשובת התובעת לתגובת הנתבעת נתמכה בתצהיריהם של יעל מרכיאל, מנהלת בתובעת (להלן: " יעל") וכן בתצהירו של  מר יוסי חבוש (להלן: " חבוש") הבעלים והמנהל של חברת חבוש בע"מ, שהיא חברה המוכרת מוצרי אמבטיה ואינסטלציה. 

ביום 8.11.06 ניתנה החלטה על ידי כבוד סגנ"ה השופט זפט, לפיה הדיון בתובענה יוקדם במקום שיתקיים דיון במעמד הצדדים בסעד הזמני. בהתאם לכך, נקבעו מועדים לחקירת הצדדים. המצהירים והמומחה הוזמנו ונחקרו על תצהיריהם ועל חווה"ד, בהתאמה.

3. דיון:

הסוגיה הראשונה בה עליי להכריע, בטרם אדון בעילות התביעה השונות, היא האם הוכיחה התובעת את זכויות הבעלות במוצרים המקוריים, במובן זה שהמוצרים המקוריים הם פרי תכנון ועיצובשלה, או פרי תכנון ועיצוב שנעשו עבורה בתשלום.