נדחתה תביעה בלשון הרע בשל פרסום במקומון באופקים

1.                1.                עניינה של התביעה שבפני לשון הרע בשל פרסום במקומון באופקים.

2.                2.                טוען התובע כי בפרסום בעיתון "תצפית שדרות" ביום שישי 30.11.07 ובכותרת גדולה (להלן: " הכתבה הראשונה") נדהם התובע לגלות פרטי פרטים שצנעת הפרט יפה להם והנוגעים לתביעה אזרחית שהגיש, תביעת רשלנות רפואית נגד צד שלישי (ד"ר אלגני עבד,  להלן: " הצד השלישי"). טוען התובע כי התנגד לכל פרסום בנוגע לפרטי תביעתו.

3.                3.                טוען התובע כי הנתבעים מאשימים אותו בעיתונם כי מנהל הוא קמפיין נגד הצד השלישי בין היתר באמצעות כרזות בחוצות העיר אופקים. 

4.                4.                לא זו אף זו, ביום שישי שלאחר מכן, 7/12/07 פורסמה כתבה נוספת (להלן: " הכתבה השניה") אשר השמיצה אותו ואף כדבריו " הפלילה" אותו בהפצת הכרוזים. שמו של אותו רופא צויין בכתבה. טוען התובע כי בעיר קטנה כמו אופקים הכול יודעים ומכירים אותו וכי מיד קישרו אותו עם אותם כרוזים.

5.                5.                התובע טוען כי הנתבעים הסכימו לפרסם התנצלות והוא הקליט את הנתבעים.

6.                6.                לפיכך טוען התובע כי זכאי הוא לפיצוי בסך 17,800 ש"ח בשל הלשון הרעה שהוציאו נגדו.

7.                7.                הנתבעים להגנתם טוענים כי התביעה קנטרנית. נטען כי הסכסוך בין התובע לצד השלישי ידוע ומפורסם בעיר אופקים וכי מספר עיתונים כבר פרסמו פרטים אודות הפרשה.

8.                8.                הנתבעים טוענים כי נושא התביעה פורסם וכי לדוגמא ברדיו דרום הכתבת אילנה קוריאל שוחחה עם התובע ואף קיבלה כפי שקיבלו הנתבעים תגובה. כן נטען כי הנתבע 2 "על מדרגות המועצה" ביקש את תגובתו של התובע.

9.                9.                לגופו של ענין נטען כי הדברים שפורסמו מבוססים על התביעה והתביעה שכנגד שבין התובע לצד השלישי, תיקים התלויים ועומדים בבית המשפט השלום בבאר שבע. נטען כי הפרטים שפורסמו הינם מינימליים. נטען כי באתר "גוגל" ניתן לקבל פרטים נוספים ונרחבים לעומת הפרטים אשר הנתבעים פרסמו.

10.            10.            נטען כי התובע עומד בקשר עם עיתונאים ומגולל את ענייניו האישיים עימם כך שהתובע בוחר אימתי מרשה הוא לעצמו חופש ביטוי ואימתי משתמש לרעה בהליכים כנגד עיתונאים.

11.            11.            נטען כי ככול שהמידע שבכתב התביעה אינו נכון, על התובע לפנות לצד השלישי ולברר את הדברים עימו.

12.            12.            הנתבעים טוענים כי לא הפיצו כל לשון רעה כנגד התובע וכי הכתבה הינה בגדר סע' 13(7) לחוק איסור לשון הרע התשכ"ה - 1965 (להלן: " החוק") המתירה פרסום לגבי הליך משפטי.

13.            13.            הנתבעים מפנים לסעיפים נוספים מהחוק כמו הגנת תום לב, סע' 15 או הגנת אמת בפרסום. לחילופין טוענים הנתבעים כי אין בפרסום כל דבר שיכול היה לגרום לנזק לתובע. גם אם נפל אי דיוק הרי מדובר בפרט לוואי כמשמעותו בחוק (סע' 14).

14.            14.            הנתבעים טוענים כי למעשה בכתבה השנייה, ברור כי התובע מכחיש את הטענות נגדו. נטען כי הציעו לתובע כי יפרסמו הבהרה בעיתון והתובע סירב.

15.            15.            אפשרתי לנתבעים להציג הודעות דואר אלקטרוני שלטענתם שלח להם התובע תוך 7 ימים אך הודעות אלו לא הוגשו לבית המשפט.

16.            16.            במסגרת החלטת ביניים הוריתי למזכירות להביא ללשכתי את תיקים אזרחיים 2326/07 וכן 8076/07 בבית המשפט השלום בבאר שבע, בהם מעורבים התובע והצד השלישי על מנת לבדוק את השאלה האם הפרסום של הנתבעים הינו בגדר דיווח עיתונאי על הליך משפטי תלוי ועומד.

ת"א 2326/07

17.            17.            בתיק זה הגיש התובע תביעה בשל רשלנות מקצועית נגד הצד השלישי. בתוך התיק פרטים אישיים רבים של התובע. 

ת"א 8076/07