נדחתה תביעה בגין רשלנות רפואית במהלך צנתור לב

1.         המדובר בתביעה לפיצויים בגין נזקי גוף אשר נגרמו לתובע, לטענתו, כתוצאה מטיפול רפואי רשלני.

2.         על פי המתואר בכתב התביעה, חג'אזי סאלח (להלן: "התובע"), יליד שנת 1943, לקה ביום 30/3/94 באוטם קדמי בשריר הלב, בעקבותיו אושפז במחלקת טיפול נמרץ לב בבית החולים רמב"ם (הנתבע 1, ולהלן: "רמב"ם"), וזאת עד ליום 11/4/94. לאור המשך כאבים בחזה הופנה התובע למחלקה הקרדיולוגית לצנתור של כלי הדם.

ביום 1/6/94 בוצע לתובע צנתור לב בשיטת SONES. התובע טען כי עקב תקלה במכשיר, שארעה במהלך ביצוע הצנתור, ניזוקה ידו הימנית. בכתב התביעה נטען כי חסימה של עורק ברכיאלי הינה סיבוך שכיח בצנתור דרך העורק הברכיאלי, ועל כן אין משתמשים בשיטה זו עוד משנת 1992.

התובע דרש פיצויים בגין נזקיו. בכתב התביעה הוא טען לנכות צמיתה בשיעור של 40% בהתאם לסעיף 11(3)(ד) מותאם, וכן כי נכותו התפקודית עולה על נכותו הרפואית ואף מגיעה לכדי 80%.

יחד עם זאת ראוי לציין כי טענותיו של התובע לעניין הנכות, כאמור בתביעתו לא נשענות על חוות דעת רפואית. עם זאת, בהמשך טענותיו לעניין נכותו, ציין התובע כי הוא שומר על זכותו (!!) לצרף חוות דעת רפואית בשלב מאוחר יותר.

3.         הנתבעים הכחישו בכתב הגנתם כל רשלנות מצידם. הנתבעים התנגדו להגשת חוות דעת רפואית מטעם התובע בשלב מאוחר יותר, שכן יש להגיש חוות דעת רפואית ביחד עם הגשת התביעה. בכל אופן יצויין כי התביעה נגד הנתבעים 1+3 נמחקה בהסכמה.

4.         אכן היה על התובע להגיש חוות דעת רפואית בעת הגשת כתב התביעה. יחד עם זאת התובע לא עשה כן וביום 7/11/00 (למעלה משנתיים וחצי מיום הגשת התביעה) ניתן כנגדו פסק דין ולפיו נדחתה התביעה.

התובע הגיש בקשה לביטול פסק דין וכן בקשה להארכת מועד להגשת חוות דעת. שתי הבקשות נתקבלו על ידי.

5.         מטעם התובע הוגשה חוות דעת, אשר נערכה על ידי ד"ר שלמה טורם. בפרק "סיכום ומסקנות" בחוות דעתו נרשם:

"מר חג'אזי סובל מהפרעה באספקת הדם לזרוע וכף יד ימין בגלל חסימה שלמה של העורק הראשי. החסימה נגרמה בדיקור העורק בניסיון הצינטור הלבבי ביום 1.6.94.

אספקת הדם לזרוע מתקיימת דרך עורקים צדדיים (קולטרלים) אשר אינם מספקים את כמות הדם הדרושה לתפקוד מלא ותקחן של הגפה.

לאור האמור לעיל ניתן לקבוע כי נותרה נכות צמיתה כתוצאה מהצינטור האמור. הערכת הנכות: 40% לפי סעיף 11 (3) ד' ".

מטעם הנתבע הוגשה חוות דעת, אשר נערכה על ידי פרופ' רפאל אדר. בפרק ה"סיכום" נרשם:

"התובע ממשיך לסבול ממחלת הלב שלו, וכן ממיחושים בידו הימנית. על- פי הממצאים האובייקטיביים הפגיעה התפקודית עקב חסימת העורק הברכיאלי היא בשיעור 20% (עשרים אחוז), לפי סעיף 11 (5) א' מותאם. עיקר נכותו ממחלת הלב.

מהלך הטיפול במר סאלח חג'אזי הונחה ע"י שיקול רפואי אשר תאם את מצבו בכל שלב. שיטת סונס לצנתור קורונארי הייתה מקובלת בשנת 1994, והסיבוך של חסימת העורק יכול לקרות בידיים מנוסות ומיומנות. הטיפול בסיבוך נעשה תוך מעקב של הקרדיולוגים ויועץ מנתח כלי דם, ועמד בסטנדרטים כירורגיים מקובלים".

6.         בישיבת יום 4/3/03 הודיעו הצדדים לבית המשפט, כי הם הגיעו לידי הסכמה, ולפיה בית המשפט ימנה מומחה בתחום כירורגית כלי דם, אשר יחווה דעתו הן בשאלת האחריות והן בשאלת הנכות הרפואית.

על פי החלטתי מיום 5/3/03, מונה ד"ר היינריך מבית חולים כרמל, חיפה. בדיעבד, ניתן לציין כי מינוי זה הביא להארכת הדיון למשך שנים שלא לצורך.

חוות דעתו (ה"מתומצתת", יש לומר) של ד"ר היינריך הוגשה אך ביום 12/2/04 לתיק בית המשפט.

ד"ר היינריך סיכם הממצאים על פי חוות דעתו וקבע כי: