נדחתה תביעה בגין הפליה בקבלה לעבודה במרכז האקדמי רופין

1.      1.      התובע טוען כי לא התקבל לעבודה בנתבעת 1 כמרצה וזאת כנקמנות על מאבקיו כחושף שחיתות במגזר האקדמי והממשלתי ולחלופין מטעמי גיל. אשר על כן, עותר התובע לסעדים הבאים (סעיף 39 לכתב התביעה):

1.1.  1.1.  להצהיר כי התובע הופלה שלא כדין "אם על בסיס גיל ואם כנקמנות על תלונותיו, עתירותיו, תביעותיו, ומאבקו בשחיתות".

1.2.  1.2.  להורות על מינויו  של התובע כ"מרצה בכיר" במרכז האקדמי.

1.3.  1.3.  לפסוק פיצויים בגין נזקים שנגרמו לו, לרבות הלנת שכר ופיצויים עונשיים.

2.      2.      קודם שנכנס לרקע לתביעה נתאר את הצדדים הרלוונטיים:

2.1.  2.1.  עד לחודש 2/2002 הפעילות האקדמית שהופעלה במדרשת רופין הופעלה באמצעות חברה בשם 'מדרשת רופין - המוסד להשכלה גבוהה' (להלן - החברה). החברה נקלעה לקשיים וניתן כנגדה ביום 17.2.2002 צו פירוק (פש"ר 1048/02). הנתבעת 1 (להלן - המרכז האקדמי) היא עמותה רשומה משנת 1998, אשר לא היתה פעילה עד לחודש 2/2002. החל מחודש 2/2002 היא זו שמפעילה את הפעילות האקדמית במדרשת רופין. למעשה, המרכז האקדמי הוא מוסד להשכלה גבוהה כמשמעו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח - 1958.

2.2.  2.2.  במרכז האקדמי יש מספר בתי ספר, אחד מהם הוא בית הספר להנדסה שבראשו עומד דיקן - הוא הנתבע 2 (להלן - הנתבע), האחראי לניהול האקדמי והמנהלי של בית הספר. בתקופה הרלוונטית לתובענה, היו בבית הספר שלוש מחלקות: הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, הנדסת מחשבים והנדסת תעשיה וניהול. לא היה בבית הספר חוג נפרד למתמטיקה אך היו מרצים שלימדו מקצוע זה.

2.3.  2.3.  הנתבעת 3 (להלן - הנתבעת) היא נשיאת המרכז האקדמי והעומדת בראשו וזאת החל מיום 1.2.2004.

2.4.  2.4.  כעולה מכתב התביעה - התובע מתגורר ביישוב פרדסיה, בסמוך למרכז האקדמי. התובע יליד 1.6.1953 (עמ' 16 לפרוטוקול). לתובע תארים שונים (ראשון ושני) מהטכניון בחיפה ומאוניברסיטת תל אביב בתחום הנדסת חשמל, אלקטרוניקה, מחשבים ומתמטיקה וכן תואר שלישי - דוקטור למתמטיקה ומדעי המחשב. לתובע ניסיון אקדמי כמרצה במדעי המחשב, התקשורת והנדסת אלקטרוניקה (פרטים מדוייקים לא נמסרו אך עולה כי התובע עבד מעת לעת במוסדות שונים ובכלל זה כיהן - במעמד של מרצה אורח - כראש המחלקה להנדסת תקשורת במרכז הטכנולוגי בחולון). לתובע גם ניסיון תעשייתי ויזמי (במסגרת חברות שבבעלותו). התובע פתר בעיה מתמטית ששנים רבות (45 שנים) לא נפתרה ואף נחשבה לבלתי פתירה. התובע אף פעיל ציבורית לרבות למען ניצולי השואה ולהנצחת השואה ומעוניין לתרום לפיתוח הפעילות האקדמית באזור מגוריו.

על מנת לתמוך בטענותיו על כישוריו לשמש כמרצה במרכז האקדמי ועל תרומתו לקהילה העיד התובע מספר עדים: מר ימיני יצחק - ראש המועצה המקומית פרדסיה בה מתגורר התובע; פרופ' זאב שוס - מי שהדריך את התובע (ביחד עם פרופ' אוורבוך) בעבודת הדוקטורט שלו; פרופ' דן נאות - שימש כיו"ר ארגון הסגל במרכז הטכנולוגי בחולון, בתקופה בה עבד שם התובע.

הנתבעת, הכחישה 'מחוסר ידיעה' את טענותיו של התובע בנוגע לכישוריו ההשכלתיים, המחקריים והניהוליים.

לצורך הכרעה בתובענה זו, אין צורך להכריע בסוגיה ונהיה מוכנים להניח כי לתובע השכלה אקדמית ו"ידע וניסיון" המאפשרים לו ללמד במרכז האקדמי. לפאן אחר של ההתאמה - זה הנוגע ליחסים הבין אישיים של התובע - נדרש בהמשך.

3.      3.      גרסת התובע נפרסה בכתב התביעה (אשר שימש גם כעדותו הראשית) ובחקירתו:

3.1.  3.1.  בחודש 1/2003 פנה התובע לבית הספר להנדסה (נספח 1 לכתב התביעה, מכתב נושא תאריך 17.1.2003) והציג את מועמדותו "למשרת מרצה במחלקות להנדסת מחשבים ו/או הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, בדרגה הולמת במוסדכם". כמו כן ציין כי בכוונתו להסב את פעילות המחקר בחברה שבבעלותו לפעילות אקדמית "במסגרת שעשויה להיות מוסדכם". התובע טוען שצרף לפנייתו קורות חיים. טענה זו לא הוכחה (רא' להלן גם ת/11). אך בכל אופן לטעמנו אין בעובדה זו כדי לשנות מהתוצאה.

3.2.  3.2.  במקביל לפניה הישירה של התובע כאמור, הוא פעל בדרכי עקיפין לקידום הצעתו הנ"ל,  וכך נכתב בסעיף 14 לכתב התביעה:

"ביום 22 בינואר פנה התובע במישרין ובאמצעות ראש המועצה המקומית פרדסיה מר יצחק ימיני למר נחום איצקוביץ ראש המועצה האזורית עמק חפר והמשמש גם כיו"ר הועד המנהל של הנתבעת (המרכז האקדמי - א.א.) נספח המכתב ויסומן 3".

3.3.  3.3.  ואכן מהמוצגים עולה כי מר ימיני פנה ביום 19.1.2003 לנתבע בענינו של התובע. ביום 21.1.2003 השיב הנתבע למר ימיני כך (ת/11) ^[1]:

"למר ימיני שלום רב,

                                   הנדון: ד"ר אילן שדה