נדחתה עתירה לפיה הליכים הפלילים שננקטו הינם בלתי חוקים

השופטת ע' ארבל:

1.        העותר הורשע על ידי בית משפט השלום בפתח-תקווה בעבירות של הטרדה מינית ומעשה מגונה בכוח. יום קודם למתן גזר דין בעניינו הגיש את עתירה זו, בה ביקש לקבוע כי ההליכים הפליליים הננקטים על ידי עו"ד לאה נהרי מלשכת התביעות פתח-תקווה ומבוססים על הודעות שנגבו על ידי שוטרים שאינם קצינים, הינם בלתי חוקיים ובטלים; כי בית משפט השלום בפתח-תקווה נעדר סמכות לדון בכל ההליכים הללו לרבות בעניינו שלו (ת.פ. 1861/07); וכי יבוטלו כל כתבי האישום וההליכים האמורים, לרבות כתב האישום שהוגש נגדו וההליך שנוהל לגביו. כן ביקש ליתן צו ביניים שיעכב את המשך ההליכים בת.פ. 1861/07 וצו שיאסור פרסום כל פרט בנוגע להליך המתנהל נגדו. הבקשה לצו ביניים נדחתה.

           ביום 9.8.07 נגזר דינו של העותר והוטל עליו, בין היתר, עונש מאסר בפועל ל-8 חודשים.

2.        טענתו של העותר, בתמצית, הינה כי החקירה בעניינו לא נוהלה על ידי חוקר מוסמך, שכן ההודעות בתיק נגבו על ידי מי שאינם קציני משטרה, וכי בהליך הפלילי נגדו לא יוצגה המאשימה על ידי תובע מוסמך, שכן לדבריו לעו"ד נהרי אין כתב מינוי מאת מפכ"ל המשטרה שמכוחו היא מוסמכת לשמש כתובעת. טענות אלה הועלו על ידו גם בבית המשפט השלום, נדונו ונדחו. עתה חוזר הוא עליהן בפנינו.     

3.        המשיבים סבורים כי דין העתירה להידחות על הסף מאחר שבג"ץ אינו יושב כערכאת ערעור בעניינים פלילים; מאחר שהעתירה אינה מגלה עילה להתערבות; ומבוססת על תשתית עובדתית שגויה. לגופו של עניין הם מפרטים בתגובתם כי הודעותיו של העותר נגבו על ידי חוקרת מוסמכת וכי עו"ד נהרי אוחזת בכתב מינוי לפי סעיף 12(א)(2) לחוק סדר דין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982.

4.        מקובלת עלינו עמדת המשיבים. כלל מבוסס היטב בשיטתנו הוא אין בית משפט זה מתערב בהליכים - פליליים או אזרחיים - המתבררים בפני בתי המשפט הרגילים. החריגים לכלל זה מצומצמים - טענות של היעדר סמכות או תופעה קיצונית של שרירות בתחום שהוא מנהלי טהור (בג"ץ 583/87 הלפרין נ' כב' סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, פ"ד מא(4) 683 (1987); בג"ץ 3893/06 קורקין נ' בית המשפט המחוזי בתל-אביב (לא פורסם, 31.1.07); בג"ץ 3209/06 שורפי נ' בית המשפט המחוזי בתל-אביב (לא פורסם, 17.4.06)). הטענות שמעלה העותר עניינן אומנם חוסר סמכות, אולם לאחר שאלה נדונו ונדחו ברי כי המסגרת המתאימה לבירורן הינה בערעור על פסק הדין (וראו: בג"ץ 759/07 מור נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 14.2.07); בג"ץ 476/07 טקץ נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 21.1.07)). נוסיף, כי גם העובדה שהעותר לא טרח לפרוש בעתירתו את התשתית במלואה אינה עומדת בדרישות הסף בהן על עתירה המוגשת לבית משפט זה לעמוד. משכך, איננו רואים להידרש לטענות המפורטות בעתירה לגופן, אף שנציין כי איננו סבורים שהיה בכך כדי לשנות מתוצאת עתירה זו.

           העתירה נדחית איפוא על הסף.

           בנסיבות אנו מוצאים לחייב את העותר לשאת בהוצאות המשיבים בסך 7,000 ש"ח.

           צו איסור הפרסום שהוטל לכתחילה, בטל כמובן.

           ניתן היום, כ"ח בתשרי תשס"ח (10.10.07).

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    עכ

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: