נדחתה עתירה להעמיד לדין את מנכ"ל בית החולים אסותא.

השופטת א' פרוקצ'יה:

           עניינה של העתירה בבקשת העותר להורות למשיבים להדיח את מנכ"ל בי"ח "אסותא" וכן להורות ליועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה פלילית סביב הפרשה הנטענת הבאה:

הרקע לעתירה

1.           העותר הינו מטופל במכון למיפוי לב הפועל בבית החולים אסותא (להלן: המכון). לטענתו, נודעו לו עובדות מצפייה בתוכנית תחקירים ששודרה בערוץ מסחרי בטלוויזיה, ועל פיהן, מנהל בית החולים הורה על הצבת מצלמה בחדר ההלבשה של המכון, שצילמה את עובדי המכון ולקוחותיו בעת שהחליפו בגדים, והיו בעירום חלקי. נטען, כי צילומים אלה נעשו מבלי שהמצולמים ידעו על כך, ומבלי שנתנו את הסכמתם לכך. כן נטען, כי בתוכנית התחקירים הכחיש מנהל בית החולים את מעורבותו בהתקנת המצלמה, והודה בכך רק לאחר שהוצגו בפניו ראיות נוספות. העותר טוען, כי בהצבת המצלמה וצילום המטופלים והעובדים בלא הסכמתם הופרה זכותם לפרטיות, המוגנת בשורה של חוקים, וכן הוא מאשים את מנהל בית החולים, שבהכחשותיו פגע בכבוד המקצוע הרפואי. לאור זאת, הוא דורש את הדחתו ממשרתו.

2.           העותר העלה את טענותיו כנגד התנהלות מנהל בית החולים בפרשה בפני מספר גורמים. בתחילה, פנה העותר למנהל בית החולים בדרישה לפצותו, ולפצות את אשתו, שגם היא מטופלת במכון, בטענה שבני הזוג צולמו במצלמה הנסתרת, ושבכך נפגעה פרטיותם. מנהל בית החולים בדק את הבקשה ודחה אותה, בנימוק שאין קשר בין מועדי הבדיקות שבני הזוג ביצעו במכון, לבין התקופה שבה פעלה המצלמה במכון. מיד לאחר מכן, העותר הגיש תלונה למשטרת ישראל, שהחליטה לסגור את תיק החקירה מחוסר ענין לציבור. ביום ה-25.10.07, פנה העותר לשר הבריאות (להלן: השר) ולמנכ"ל משרדו, וביקש את הדחתו לאלתר של מנהל בית החולים מתפקידו. העותר שלח עותק מפנייתו ליועץ המשפטי לממשלה. עד למתן תשובה סופית בעניינו, הודיע משרד הבריאות לעותר בשתי הודעות נפרדות, כי עניינו הועבר לטיפולו של מנכ"ל מכבי שירותי בריאות (להלן: מנהל קופת החולים), אשר בית החולים אסותא מצוי בבעלותה. העותר לא המתין לתשובת מנהל קופת החולים, וכעבור מספר ימים מקבלת ההודעה, הגיש עתירה זו.

3.           במקביל להגשת העתירה, העלה מנהל קופת חולים את תגובתו לטענות העותר במכתב לשר. על פי המכתב, ובעקבות בירור שנערך, המצלמה הוצבה במטרה לברר תלונות של לקוחות על כך שנלקחו מהם כספים מתוך ארנקים שהושארו בחדר ההלבשה. מנהל הקופה הוסיף, כי התקנת המצלמה אושרה רק לאחר שאמצעים אחרים לא הועילו בחשיפת זהותו של הגנב, ולאחר שניתנו הנחיות מפורשות למתקינים בדבר מיקום המצלמה ואופן השימוש המותר בה, וזאת מתוך עירנות לגורם צנעת הפרט.

טענות הצדדים

4.             בעתירה טוען העותר כי בהצבת המצלמות הופרו באופן גס חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1984, וחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 (להלן: חוק זכויות החולה), וכי התנהלותו של מנהל בית החולים ראויה להוקעה. מכאן הבקשה להורות על הדחתו של מנהל בית החולים, ועל פתיחה מחדש של תיק החקירה המשטרתי בפרשה, שנסגר זה מכבר.

5.           המשיבים טוענים שהעתירה לוקה במספר פגמים, המצדיקים את דחייתה על הסף.

ראשית, העתירה לוקה באי מיצוי הליכים, משהוגשה ימים ספורים לאחר קבלת תשובת הביניים של שר הבריאות ומנכ"ל המשרד, ואף לפני שהמשיבים הספיקו להגיב לפנייתו.

שנית, המדובר בעתירה מוקדמת משהוגשה בטרם היה סיפק למשיבים לבחון את החשדות לעומקם, בעניין שטיבו מחייב בדיקה רצינית. לטענתם, הדחה של מנהל מכהן היא צעד קיצוני, החייב להתבצע על סמך ראיות כבדות משקל, ולאחר שניתנה לאותו מנהל הזדמנות להשמיע את עמדתו. אין די בטענותיו של העותר, המתבססות על תחקיר טלוויזיוני, כדי להביא לנקיטת הליכי הדחה, בין משמעתיים ובין משפטיים, ואלה יכולות רק לשמש עילה לפתיחתה של חקירה עצמאית שתבחן את העניין. גם אם יימצא כי כל האמור בתחקיר אמת, עדיין תידרש בחינה עניינית של השאלה האם מוצדק לנקוט צעד קיצוני של הדחת מנהל בית החולים בנסיבות העניין, אל מול שיקולים אחרים. רק לאחר השלמת הליך הבירור אל מול הגורמים הרלוונטיים, ולאחר שתתקבל החלטת הגורמים המוסמכים, ניתן יהיה להעמיד את ההחלטה במבחן הביקורת.

שלישית, העותר לא צירף את מנהל בית החולים והנהלת קופת החולים כמשיבים לעתירה, חרף היותם בעלי דין נדרשים, ובעלי נגיעה מהותית לסעדים המבוקשים בעתירה, ואין להכריע בעניין זה מבלי לשמוע את טענותיהם.

רביעית, נטען שאין להידרש בבית משפט זה לשאלת פתיחתו מחדש של תיק החקירה המשטרתי, משהעותר לא מיצה את הסעד החלופי העומד לרשותו להגיש ערר לפרקליטות המדינה על החלטת המשטרה לסגור את תיק החקירה.

6.             לאחר שלב הגשת הטענות המקדמיות, הוחלט ביום 27.10.09 כי המשיבים יגישו הודעות עידכון בדבר התפתחויות חדשות בחקירת הפרשה מטעמם, וניתנה רשות תגובה לעותר. העותר התבקש גם להגיב לטענה כי אין קשר בין מועדי הבדיקות שלו ושל רעייתו במכון הרפואי, לבין התקופה הקצרה בה פעלה המצלמה במכון.

ביום ה-30.11.09 עדכנה המדינה בדבר התפתחויות נוספות בבדיקת הפרשה. מהבהרות נוספות ששלח מנהל קופת החולים למשרד הבריאות, עלה כי גורמי הביטחון בבית החולים התקינו מספר מצלמות בניגוד להנחיה מפורשת שנתן מנהל בית החולים, לפיה יש להציב מצלמה אחת בלבד. כן הובהר, שבהצבת המצלמות הופרה הנחיה נוספת שניתנה, אשר על פיה יש לכוון את המצלמה לעבר ארונות איחסון, באופן שאינו פוגע בצנעת הפרט. באת כוח המשיבים סיכמה, כי מאחר ומדובר בתקלה שהתרחשה בניגוד להנחיות מפורשות של מנהל בית החולים, מאחר והליקוי תוקן מיד עם גילויו, נוכח העובדה כי מנהל בית החולים התנצל בפני כל מי שנפגע, ונוכח ההנחיה מטעם בית החולים וקופת החולים להדק מעתה ואילך את הפיקוח למניעת הישנות תקלות כאמור בעתיד, אין לדעת המשיבים מקום לבצע חקירות נוספות או לנקוט בצעדים כלשהם כנגד מנהל בית החולים.

העותר ביקש לדחות את עמדת המשיבים על כל חלקיה, וטען כי החקירה הפנימית שבוצעה לא היתה רצינית, וכמוה גם ההחלטה לסגור את תיק החקירה, וכי יש להיענות למתן הסעדים המבוקשים בעתירה.

דיון והכרעה

7.             דין העתירה להידחות על הסף.