נדחתה התנגדות למתן צו לקיום צוואה

לפני תביעה למתן צו לקיום צוואה והתנגדות למתן הצו, של המנוח פ' מ' ז"ל

(להלן: המנוח).

העובדות

א.         המנוח נפטר לבית עולמו, כשהוא אלמן,  ביום 22.8.04.

ב.         לאחר פטירת אשתו חי המנוח עם ידועה בציבור, צ' ח' , במשך 27 שנים, אשר נפטרה אף היא לפניו (להלן: הידועה בציבור).

ג.          למנוח לא היו ילדים, לא מאשתו הראשונה ולא מהידועה בציבור.

ד.         התובעת היא בתה של הידועה בציבור (להלן: ר'), הבכירה מארבע בנותיה ואילו המתנגדים הם אחיו של המנוח, מר ד' פ' (להלן: האח) ו-אחיינו של המנוח, בנה של אחותו המנוחה, מר ש' ט' צ' (להלן: האחיין).

ה.         ביום 3.8.04, עשה המנוח צוואה בעדים (מושא המחלוקת בין הצדדים, להלן: הצוואה).

            בצוואה ציווה המנוח את כל רכושו לר'.

השאלה השנויה במחלוקת

לאחר מספר קדמי משפט, שנערכו בפני כב' השופט ש' שוחט, הוסכמה על ידי הצדדים בפני, ביום 26.9.06, השאלה השנויה במחלוקת כדלקמן:

"השאלה השנויה במחלוקת בתיק זה היא:

האם הצוואה נעשתה תחת השפעה בלתי הוגנת של הנהנית על פי הצוואה והאם יש בנסיבות שהנהנית היתה נוכחת במעמד חתימת המנוח על הצוואה משום התערבות בהשתתפות בעריכת הצוואה ונטלה חלק בעריכתה, עד כדי פסילתה".

בהחלטה שניתנה בו ביום הוספתי:

"למניעת ספק ולאור הנתון שבהתאם להחלטת כב' השופט שוחט הומצאה חוות דעת רפואית, אין השאלה בדבר הכשירות של המנוח מצוייה עוד במחלוקת".

נסיבות עשיית הצוואה

א.         הצוואה נעשתה זמן קצר לאחר שהמנוח השתחרר מאישפוז, לאחר שהודע לו שהוא חולה במחלה ממארת.

ב.         הצוואה נעשתה בביתה של ר', בו התגורר המנוח, לאחר שלא יכול היה להתגורר בגפו בביתו, כפי שהיה קודם אישפוזו.

ג.          במנוח טיפלה עובדת ישראלית שהתחילה את הטיפול בו בביתו בשנת 2004. את שכרה קיבלה מחברת מטב המעסיקה מטפלות. במשך 3 שבועות טיפלה המטפלת במנוח בביתו, עד שהורע מצבו. המנוח ביקש שהמטפלת תלון אצלו אך היא סרבה. לפי עדותה באה ר' ועזרה לה בבית המנוח. לפי עדותה (עמ' 66 לפרוטוקול מיום 8.5.07) אי אפשר היה להשאירו לבד ומצבו היה קשה. המטפלת המשיכה לטפל במנוח בביתה של ר' עד אישפוזו של המנוח. אכן, ר' עובדת כפקידה במטב אך, המטפלת מעידה:

"שמעתי שהיא פקידה שם ואני לא מכירה אותה לא ראיתי אותה.

למטב יש הרבה משרדים".