נדחתה בקשת ורסצ'ה לעכב את מחיקת סימני המסחר הרשומים על שמה

           המשיבה הגישה בקשה לרשם סימני המסחר, למחיקת סימני המסחר הרשומים על שמה של המבקשת. הבקשה נדונה על ידי פוסק בקניין רוחני (להלן: הפוסק), בהתאם לסעיף 5א לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972. ביום 29.6.2008 קיבל הפוסק את הבקשה והורה על מחיקתם של סימני המסחר מפנקס סימני המסחר.

           על החלטה זו ערערה המבקשת לבית משפט זה. בד בבד עם הערעור, הגישה המבקשת בקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של הפוסק, היא הבקשה שבפניי. לטענתה, סיכוייה לזכות בערעור גבוהים, בעוד שבאם לא תעוכב ההחלטה ייגרם לה נזק בלפי הפיך אשר עלול להביא להתמוטטותה הכלכלית. במקביל טוענת המבקשת כי למשיבה לא ייגרם כל נזק באם יעוכב ביצוע ההחלטה.

           המשיבה מצידה מתנגדת לבקשה. לטענתה, סימני המסחר האמורים נמחקו מהפנקס כבר ביום 17.7.2008, ואין מקום לקבל את הבקשה בשלב זה, בשל השיהוי שבהגשתה. עוד טוענת המשיבה כי סיכוייה הצלחתה של המבקשת בערעורה נמוכים, בפרט בהיותם מושתתים על קביעות עובדתיות שנקבעו על ידי הפוסק, וכי הנזקים להם טוענת המבקשת אינם בלתי הפיכים אלא נזקים כספיים ברי פיצוי.

           יצוין כי ביום 17.7.2008 נדחתה הבקשה לעיכוב ביצוע אותה הגישה המבקשת לפוסק. בהחלטתו ציין הפוסק כי בנוסף למאזן הנוחות בין המבקשת והמשיבה יש לשקול גם את האינטרס הציבורי שבמניעת ההטעיה הגלומה בהמשך רישומם של סימני המסחר.

           לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המשיבה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

           מן המפורסמות הוא, כי הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה עליה מערערים, והדבר ייעשה רק במקרים חריגים. לשם כך על המבקש את עיכוב הביצוע להראות כי סיכויי הצלחת ערעורו טובים וכי באם לא יעוכב ביצוע ההחלטה, לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו, היה וערעורו עליה יתקבל. נטל השכנוע, כי קיים נימוק אשר יצדיק היעתרות לבקשה, מוטל על המבקש (ראו ע"א 2965/96 עטיה נ' עיריית תל-אביב-יפו, פ"ד נ (1) 668, 672 (1996); ע"א 6626/96 בש"א 8240/96 חנני נ' פקיד השומה, פ"ד נ (5) 403 (1997)).

           בענייננו, כפי שעולה מתגובת המשיבה, החלטת הפוסק בוצעה ביום 17.7.2008, עם מחיקת הסימנים. מעצם בקשה של המבקשת עולה על כן שאין מדובר ב"נזק בלתי הפיך" שייגרם לה באם יבוצע פסק הדין, שכן "הנזק" - מחיקת הסימנים - כבר אירע, והנה עותרת המבקשת להפכו. ברי אם כן, כי הנזק אליו מתייחסת המבקשת הינו הנזק הכלכלי העקיף שעלול להיגרם לה כתוצאה מהמשך התנהלותה מבלי שתהיה מוגנת באמצעות סימני מסחר רשומים.

           לאור האמור, ומבלי להיכנס לשאלת סיכויי הערעור, הרי שלא מצאתי כי יש בתרחישים אותם מעלה המבקשת, ואשר בסופם החשש כי תרד מנכסיה, כדי להכניסה לגדרי המקרים החריגים בהם נכון יהיה לעכב את ביצועה של החלטה שיפוטית. תרחישים אלו תלויים רובם ככולם בהתנהלותה של המבקשת בהמשך ובהחלטותיהן של ערכאות שיפוטיות החורגות מההחלטה נשוא הערעור. לאור טבעם זה, אין מדובר בנזקים שלא ניתן יהיה לרפאם באם תזכה המבקשת בערעורה. בנסיבות אלו, אין מקום לקבל את הבקשה.

במאמר מוסגר יצוין כי שונה עניינה של המבקשת מהעניין שנדון במסגרת ע"א  4926/01 אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון לציון וזכרון יעקב בע"מ נ' חברת הכרם בע"מ (לא פורסם, 24.10.2001) (להלן: עניין אגודת הכורמים). בשונה מעניין אגודת הכורמים, בו על פניו הליך מחיקת סימני המחסר היה שלא כדין ותוך חריגה קשה מסדרי הדין, הרי שבעניינה של המבקשת מדובר בהחלטה מפורטת ומנומקת שניתנה לאחר בירור מעמיק של זכויות הצדדים.

אשר על כן, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית.

           ניתנה היום, כ"ב באלול התשס"ח (22.9.2008).

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    שצ

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: