נדחתה בקשת דודי אפל לגילוי חומר שלא הוצג לעיונו

א. כללי

נגד דוד אפל (להלן: " המבקש") ושני אחרים הוגש לבית משפט זה כתב אישום המייחס לשלושתם עבירות שוחד ותיווך לשוחד. המבקש עותר לחייב את המשיבה לגלות לו חומר שלא הוצג לעיונו (להלן: "הבקשה"). מכלול טענותיו יפורט להלן.

התביעה מתנגדת לבקשה, מטעמים שונים, שגם הם יפורטו בהמשך. כאן תצוין מסגרת המחלוקת שבין ב"כ הצדדים: לגישת המבקש, החומר הנוסף דרוש לקידום הגנתו בכלל, ולביסוס טענת הגנה מן הצדק בפרט. לדעת התביעה, כל החומר הרלבנטי נמסר, ואין להידרש לבקשה, שהוגשה בשיהוי רב- שבעה וחצי חודשים לאחר שמכלול החומר הוצג לעיון המבקש, וכחצי שנה לאחר שבפני ההרכב השומע את התיק הועלתה טענת הגנה מן הצדק.

למרות שהבקשה והתגובה ארוכות, מפורטות ומלוות במסמכים, קיימתי דיון במעמד הפרקליטים והמבקש עצמו. בדיון שבפני לא התחדש דבר, וכל צד חזר על עמדתו. 

עובדות שאין עליהן מחלוקת

קודם לדיון בטענות הצדדים לפרטיהן, להלן מספר העובדות שאינן מחלוקת:

1.   נגד המבקש נפתחה חקירה סמויה בשנת 2000 בערך, שהתנהלה מספר שנים. החקירה הסתעפה וכללה האזנות סתר רבות מאוד. בראש היחידה החוקרת עמד באותה עת ניצב מזרחי (להלן: "מזרחי").

2.   בתאריך כלשהו בין השנים 2000-2002 בוער חומר חקירה או העתקו על ידי שני שוטרים, המשרתים ביחידה החוקרת.

3.   פקודות הקבע של משטרת ישראל קובעות נוהל לבעור חומר חקירה, ומחייבות החלטה כתובה ומנומקת של קצין בדרגת סנ"צ, ועריכת רשימה מדויקת המפרטת את החומר שבוער (להלן: "הנוהל").

4.   בשנת 2000, בעקבות פרסומים שהיו בשעתו על תמלילים והאזנות לא חוקיות שבוצעו לכאורה ביחידה החוקרת, נפתחה חקירה במחלקה לחקירות שוטרים, וניתנו המלצות על ידי חוקרי מח"ש (להלן: "תיק המח"ש").

5.   תיק המח"ש נבדק על ידי היועץ המשפטי דאז פרופסור אליקים רובינשטיין (להלן: "היוהמ"ש" ו/או "היועץ"), שכתב ביום 23.10.03 דו"ח (להלן: "הדו"ח" ו/או "דו"ח היועץ"), ובו ביקורת על התנהלות החוקרים והעומד בראשם.

6.   כתב האישום הוגש בשנת 2003, ותוקן מספר פעמים.

7.   זוהי בקשה שלישית שמגיש המבקש לבית המשפט בעניין גילוי חומר. בהקשר זה יש לציין, שבקשתו הראשונה של המבקש, בה עתר להרחיב את מספר השיחות מעבר לאלו שמסרה לו התביעה, נדחתה בבית משפט זה. עררו של המבקש על החלטה זו התקבל חלקית, ובית המשפט המחוזי הורה לתביעה למסור לעיון המבקש 5800 שיחות נוספות.

8.   המבקש קבל לעיונו חלקים גדולים מתיק המח"ש, וכאמור לעיל, הוא עותר לקבל את כולו, כמו גם את דפי ההפקה והרישומים באשר לביעור החומר.

להלן עיקרי המחלוקת שבין ב"כ הצדדים

1. טענות ב"כ המבקש

א.         שיהוי ותקיפת חזקת התקינות- לדעת ב"כ המבקש, זכותו של נאשם לעיין בחומר חקירה פלילית היא זכות מעוגנת בחוק, ולא סעד שביושר שחלוף העיתים פוגע בו. חובת התביעה לאפשר לנאשם מיצוי הזכות קודם להקראה. על פי הטענה, במקרה זה פעולת הביעור, שנעשתה שלא על פי הנוהל, מקימה למבקש זכות לעיין בהחלטת קצין מוסמך ובהנמקותיה, כמו גם ברשימת החומר שבוער. העיון בתיק מח"ש כולו מתחייב לנוכח המלצות היועץ, מהן עולה שבתיק המח"ש נבדקו כשרות פעולות החקירה בכלל, ובמיוחד נבדקה כשרות האזנות הסתר שבוצעו במסגרת החקירה. לטענת הסנגור, כל שקיבל לעיון, הם מזכר והודעה, מהם עולה, שכמות גדולה של חומר בוערו. לטענתו, השוואת שיחות שנמסרו לעיון אל מול דפי הפקה, מגלה חוסר התאמה, באופן המביא למסקנה שבוער חומר חקירה מקורי, שעשוי לקדם הגנת המבקש. הסנגור טוען, שאין לסמוך בהקשר זה על הצהרת התביעה, כי כל החומר הרלבנטי כבר בידיו, ובתמיכה הוא מפנה לעובדה, שביהמ"ש המחוזי מצא לחייב את התביעה בגילוין של 5800 שיחות, שגם לגביהן נטען שאינן רלוונטיות. לאחר ששיחות אלה נמסרו לו ונבדקו על ידו, הוא מצא, שיש להן רלבנטיות. מכאן שחזקת התקינות לא עומדת לתביעה במקרה זה.

ב.         באשר לתיק מח"ש  - המבקש וסנגורו הסכימו שבקשתם לעיין בתיק המח"ש לא סורבה. לטענתם, החומר שקבלו מקוטע באופן שלא מאפשר הבנת המכלול. חלק מהחומר שבתיק המח"ש סווג כחסוי על פי תעודות חיסיון מתאריכים 19.05.04 ומיום 29.05.05 (להלן: "תעודות החיסיון"). מעבר לכך ובנוסף - השחירה התביעה חלקים נרחבים מתוכו. לדעת הסנגור, מה שלא נאסר לגילוי בתעודת חיסיון, פתוח לעיון. לנוכח הביקורת בדו"ח על התנהלותם של החוקרים ומפקדם, זכאי המבקש לעיין בתיק המח"ש, שעל בסיסו נכתב הדו"ח. לטענת הסנגור, החומר המקוטע לא מאפשר הבנת המכלול באופן פוגע בהגנת המבקש, ובמיוחד נפגעת יכולתו לשכנע את בית המשפט שעומדת לו הגנה מן הצדק. יחד עם זאת, טען אפילו החומר המקוטע שבידו מגלה ניצני התנהלותן השערורייתית של רשויות התביעה, המעלים חשש באשר לאמינות מיון החומר, המגיע עד כדי בידוי ראיות ו/או השמדתן. מכאן מסקנתו, שכל החומר שבתיק המח"ש, להוציא זה שנחסה בתעודות החיסיון, רלבנטי וחב גילוי. הסנגור מפנה להוראותיו הברורות של המחוקק בסעיף 74 (א) לחסד"פ ולפסה"ד שיצא מלפני ביהמ"ש העליון בבש"פ 2043/05 מ.י נ' גד זאבי, (מיום 15.09.05- להלן "הילכת זאבי").

2. טענות ב"כ המשיבה -

א.         שיהוי - לדעת נציגות התביעה, דין הבקשה להידחות בשל שיהוי בהגשתה, לאחר שחלפו חודשים רבים מאז קיבל המבקש חומר לעיונו וטען שעומדת לו הגנה מן הצדק בפני ההרכב.