נדחתה בקשת אב להוציא את ילדיו ממרכז חירום חרדי

1.         שני ילדים, י' (בן 8 וחצי) ור' (בן 7 וחצי), הם העומדים במרכז החלטה זו.

2.         למבקש ובת זוגו (ר' מ'), אשר נישאו, כנראה, בנישואים פרטיים, נולדו 4 ילדים: י' ח'  (בן 9.5); י' (בן 8.5); ר' (בן 7.5); ג'      (בת 6) .

3.         בני הזוג התגרשו בבית הדין הרבני לפני כשנה וחצי, וארבעת הילדים, על פי הסכם גירושין, הינם בחזקת אמם.

4.         ביום 6.4.08, הוכן על ידי לשכת הרווחה בנווה יעקב, תסקיר נזקקות אודות ארבעת הקטינים, חתום על ידי הגברת אופיה סוויסה, פקידת הסעד לחוק הנוער. על פי תסקיר זה, התבקשה הכרה בנזקקות של ארבעת הקטינים על פי חוק הנוער, טיפול והשגחה, כאשר ביחס לשני הילדים י' ור', הבקשה היא כי הם יוצאו ממשמורת ההורים וישהו במסגרת שתקבע רשות הסעד ועל חשבונה.

5.         הבקשה נידונה בפני בית המשפט לנוער בירושלים (סגן הנשיא, כב' השופט אורי בן-דור), אשר ביום יד סיון תשס"ח (17.6.08), קיבל את הבקשה, והורה על נזקקות של ארבעת הילדים, כאשר הם יהיו בפיקוח והשגחה של פקידת הסעד. אשר לי' ור', נקבע כי הם " ימסרו למשמורתה של רשות הסעד, לצורך אבחון במרכז החרדי, וזאת לתקופה של 90 יום מיום הכניסה. יום הכניסה ייקבע על ידי פקידת הסעד" . אשר לבן הגדול י' ח', ולבת הקטנה ג', נקבע באותה החלטה, כי ייעשה ניסיון לאבחן אותם בקהילה.

6.         ראוי לציין, כי בדיון נכחו שני ההורים. האמא, למעשה, הסכימה לבקשה, ואישרה לבית משפט כבר בתחילת הישיבה, כי איננה מצליחה להשתלט על הילדים, על אף שהם חכמים ובעלי כישרונות. בית המשפט גם ציין בהחלטתו, כי הילדים במצוקה, הם אלימים ובית הספר משהה אותם חדשות לבקרים, ואז הם נמצאים בבית ללא השגחה.

7.         מאידך גיסא, האבא התנגד להכרזה על הנזקקות, וציין כי הילדים בתהליכי שיקום סופי. במהלך הדיון הוא ביקש דחייה כדי להביא עו"ד. כאשר דובר על האבחון, הסכים האבא, אבל ביקש שלא להוציא אותם מהבית, ואף אמר לשופט בבית משפט לנוער כי הילדים לא במצוקה וניתן לראות אותם.

8.         לאחר שבית משפט קמא הקריא את ההחלטה מיום 17.6.08, אמר האב : " ההחלטה הזאת הולכת לגרום לילדים זעזוע, האמא משתפת פעולה עם הוצאת הילדים מהבית, והם נפגעים מהאמא לאורך כל החיים שלהם. אני מבקש למנוע את זה, כי אין בסופו של שלב החלמה" (עמ' 3 לפרוטוקול של בית משפט לנוער).

9.         על דברים אלה, הגיב בית המשפט לנוער באומרו: " זה סך הכל אבחון".

            מיד אחר כך, אמרה פקידת הסעד לפרוטוקול את הדברים הבאים: " היום האם לא מצליחה להשתלט על הילדים, הם נמצאים בסיכון, ולכן הדרך היחידה לאבחן אותם ולסייע להם במצוקה העכשווית, היא הוצאתם לאבחון למרכז החרדי".

10.       לאחר זאת, לא ארע דבר. הערעור שהגיש האב לבית המשפט היה ביום 23.7.08, כאשר יחד עם הערעור, הגיש בקשה, שכותרתה: " בקשה דחופה לקבלת אפוטרופסות בלעדית על ילדיי, והעברתם המיידית לחזקתי".

            יחד עם הבקשה, צורף אישור של אחיו של המבקש, ועל פי ההצעה של הבקשה, המבקש וילדיו יגורו בשנה הקרובה, בבית האח ברח' פלוגת הטנקים 10/4, פסגת זאב ירושלים, שם יוקצו למבקש ולילדים שלושה חדרים מתוך הווילה של האח (סעיף 6 לבקשה; במכתב של האח, שצורף לבקשה, נאמר בסעיף 3, כי יוקצו להם שני חדרים).

11.       מכאן ואילך, טופל העניין על ידי שופטים תורנים, בין בערכאה זו, ובין בערכאות אחרות, כפי שאציג בתמצית להלן:

12.       על גבי הבקשה הנ"ל, כתבה השופטת התורנית, סגנית הנשיא, כב' השופטת יהודית צור, כי על המשיב להגיב תוך 7 ימים, וכי המועד לדיון ייקבע על ידי השופט שידון בערעור.

13.       המדינה הגיבה על הבקשה ביום 28.7.08, ובתגובה של עו"ד שגיא לצה, ב"כ היועץ המשפטי לממשלה, הודגש כי אין מקום לבחינת הצעה חדשה לפני שבית המשפט לנוער בדק אותה, ובכל מקרה, החלטת בית משפט קמא, הינה החלטה זמנית, וכל הצעה של המערער יש להציע לפקידי הסעד. ככל שמדובר בבקשת האב להחזיק בילדיו, נאמר בתגובת המדינה, כי המערער מוזמן לפנות בעניין זה לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים.

14.       הבקשה נידונה בפני השופטת התורנית, כב' השופטת גילה כנפי-שטייניץ, אשר החליטה ביום כז תמוז תשס"ח (30.7.08), למחוק את הבקשה, בש"א 3516/08, וזאת בנימוק בה: ההצעה לקבל את המשמורת ולהתגורר עם הילדים אצל האח בפסגת זאב, לא הועלתה כלל בבית משפט לנוער, וממילא לא נידונה על ידו ולא ניתנה הכרעה בה, ולכן המבקש רשאי לפנות לבית המשפט לנוער עם בקשתו החדשה.

            בסיום ההחלטה, ביקשה השופטת כי המבקש יודיע לבית המשפט תוך 7 ימים, האם הוא מבקש לקיים דיון בערעור.

            כמו כן, המליצה כב' השופטת כנפי-שטייניץ, למבקש, לפנות לסיוע המשפטי.

15.       המבקש, פנה תחילה לבית משפט השלום. בקשה זו, זהה לבקשה שהוגשה בפניי השופטת כנפי-שטייניץ. השופטת התורנית בבית משפט השלום, החליטה כי נושא החזקת הילדים נמצא בסמכות בית משפט למשפחה, ועל כן דחתה את הבקשה (החלטה מיום 31.7.08).