נדחתה בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר עד להכרעה בערעור

           בפניי ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופט ש' שוחט) מיום 24.9.2007 בה נדחתה בקש ת המערער לעכב את ביצועו של עונש מאסר בן עשרים וארבעה חודשים לריצוי בפועל שהטיל עליו בית המשפט השלום בראשון לציון (כב' השופטת ש' בן שלמה) בת"פ 2377/05, וזאת עד להכרעה בערעור שהגיש (ע"פ (מחוזי ת"א) 70519/07).

1.        בית משפט השלום הרשיע את המערער, את אחיו (להלן: עומרי) ואת אמו (להלן ביחד: הנאשמים) בעבירות של תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות; החזקת רכוש חשוד כגנוב; החזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי והעלבת עובד ציבור (בעבירה זו לא הורשעה האם). בפסק דינו מיום 15.10.2006 אימץ בית המשפט את גרסת התביעה כפי שפורטה בכתב האישום וקבע כי ביום 19.4.2005 הגיעו ארבעה שוטרי בילוש לדירת המגורים של משפחת המערער בחולון במטרה לבצע בה חיפוש על פי צו. צו החיפוש הוצג למערער בחדר המדרגות, אך הוא סירב לפתוח את דלת הדירה. אמו של המערער פתחה את הדלת ואילו המערער ניסה לסוגרה ללא הצלחה. משנכנסו שניים מן השוטרים לדירה התנפל עליהם המערער ואיים עליהם כי יפגע בהם. המערער אף תקף את אחד השוטרים (להלן: יוסי) והלם בו באגרופיו ומיד לאחר מכן הצטרף אל המערער עומרי שזינק על השוטר השני (להלן: עבד) והפילו ארצה. עומרי אף שיסה את כלבו בשני השוטרים וזה החל לנשוך את יוסי בעוד המערער מפיל אותו ארצה. בעת ששני השוטרים היו שרועים על הרצפה, הצטרפה האם לתקיפה וקפצה על עבד. הנאשמים נעלו את דלת הדירה במטרה למנוע משוטרים נוספים להיכנס אליה ולאחר שעבד סגר את הכלב בחדר החל עומרי להלום באגרופיו בבטנו, לבעוט בו ולשרוט אותו בגבו על מנת לפתוח את הדלת ולאפשר לכלב לשוב ולתקוף אותו ואת יוסי. עבד נאבק בעומרי על מנת לכובלו ותוך כדי כך הוכה נמרצות על ידי האם אך לבסוף הצליח עבד לפתוח את דלת הדירה ואיפשר לשוטרים ענבל וגלעד להיכנס אליה. או אז תקף עומרי את ענבל ובעט בחוזקה בבטנה והיא נפלה ארצה. כשניסו יוסי וגלעד לכבול את המערער הוא בעט בחוזקה בפניו של יוסי ושבר את אפו. כמו כן, נגרמו ליוסי שריטות ושטפי דם בגבו ובחזהו ופצע מדמם בידו; לענבל שהתעלפה במהלך האירוע נגרמו חבלות בידיה ובראשה; ולעבד נגרמו שריטות לאורך זרועותיו. במהלך האירוע אף הטיחו המערער ועומרי בשוטרים חרפות וקללות ובדירה נמצא סם מסוג חשיש במשקל 109.82 גרם נטו וכן כלי עישון סמים (בנג). כמו כן נמצאו בדירה שלושה מכשירי טלפון סלולארי, שתי מצלמות ומגבר לרכב החשודים כגנובים.

2.        בשל כל המעשים הללו הורשעו המערער, אחיו ואמו בעבירות המפורטות לעיל וביום 28.1.2007 גזר בית משפט השלום את דינם בהדגישו את נסיבותיו החמורות של האירוע ואת האלימות הקשה שהפעילו הנאשמים במסגרתו. בית משפט השלום ציין בהקשר זה, בין היתר, כי גם לאחר ש"הוכרעה המערכה" והמערער נאזק המשיכו הנאשמים במעשי אלימות לשם אלימות תוך אובדן שליטה מוחלט. עוד ציין בית משפט השלום בגזר הדין את החלק המרכזי שנטל המערער באירוע האלים ואת עברו הפלילי המכביד הכולל עבירות אלימות, רכוש וסמים. בית המשפט אף זקף לחובתו של המערער את העובדה כי המאסרים המותנים התלויים ועומדים נגדו לא הרתיעו אותו מלבצע את העבירות שבהן הורשע. עם זאת, ראה בית משפט השלום ליחס משקל מסוים לנסיבותיו האישיות של המערער וכן לעובדה שמעולם לא ריצה בעבר מאסר מאחורי סורג ובריח. לאחר כל הדברים הללו גזר בית משפט השלום על המערער 24 חודשי מאסר לריצוי בפועל בהפעילו - בחופף ובמצטבר - עונשי מאסר על תנאי שהושתו עליו בעבר. כמו כן, גזר בית משפט השלום על המערער שניים עשר חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 1,000 ש"ח. עומרי נידון ל-10 חודשי מאסר לריצוי בפועל ו-10 חודשי מאסר על תנאי ועל אמו של המערער הושת מאסר על תנאי בלבד.

3.        לבקשת המערער הורה בית משפט השלום על עיכוב ביצועו של עונש המאסר עד ליום 13.3.2007, בכפוף להפקדת ערבויות. ביום 8.3.2007 הגיש המערער לבית המשפט המחוזי ערעור על הכרעת הדין ולחלופין על גזר הדין וכן עתר לעיכוב ביצועו של עונש המאסר בפועל שהושת עליו עד להכרעה בערעור. הבקשה לעיכוב ביצוע נדונה בבית המשפט המחוזי במעמד הצדדים רק ביום 24.9.2007 (כבוד השופט ש' שוחט) ועד לאותו דיון הורה בית המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 13.3.2007 על עיכוב ביצוע זמני. לאחר הדיון במעמד הצדדים דחה בית המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 24.9.2007 את הבקשה לעיכוב ביצוע בציינו כי הערעור מכוון ברובו כנגד ממצאי עובדה ומהימנות ואינו מגלה, על פניו, סיכויים טובים. עוד ציין בית המשפט בהחלטתו כי עבירות אלימות המבוצעות כלפי נושאי משרה ציבורית האמונים על אכיפת החוק יש בהן משום חומרה יתרה ובשל כך וכן בשל עברו הפלילי המכביד של המערער אין מקום לעיכוב ביצוע עונש המאסר אף אם מביאים בחשבון את הנסיבות האישיות הנטענות. בית המשפט המחוזי הוסיף והורה כי המערער יתייצב לריצוי עונשו ביום 21.10.07.

           מכאן הערעור שבפניי.

4.        המערער שב וטוען כי יש לעכב את ביצוע עונש המאסר שהושת עליו בהדגישו כי התייצב לכל הדיונים המשפטיים בעניינו ומעולם לא הפר את תנאי מעצר הבית שנקבעו לו. המערער מוסיף וטוען כי שגה בית משפט קמא בקובעו כי הערעור שהגיש מתייחס לקביעות עובדה ומהימנות בלבד ולגישתו מעלה הערעור סוגיה משפטית הנוגעת ליסוד הנפשי שיוחס לו בכל הנוגע לעבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות. כמו כן, טוען המערער כי בית משפט קמא לא ייחס משקל ראוי לעובדה כי טרם נקבע מועד לשמיעת ערעורו בבית המשפט המחוזי וכי נוכח תקופת המאסר שנגזרה עליו יש חשש ממשי שאם לא יעוכב הביצוע לא יישמע הערעור אלא לאחר שיסיים לרצות את המאסר או לפחות חלק נכבד ממנו. עוד טוען המערער כי בית משפט קמא לא נתן משקל של ממש לעובדה שמעולם לא ריצה עונש מאסר בפועל וכן לנסיבותיו האישיות ובכללן היותו מפרנס יחיד, אב לילדה ונשוי לאישה העומדת ללדת בקרוב.

5.        המשיבה מתנגדת לבקשה בציינה כי השאלה המרכזית שיש להידרש אליה בהקשר זה היא שאלת סיכויי הערעור ולטעמה אין ממש בעמדת המערער לפיה מעלה הערעור שאלה משפטית. לטענת המשיבה הכוונה הנדרשת לעניין העבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות בה הורשע המערער הוכחה מעבר לכל ספק סביר בנסיבות העניין ועל כן, צדק בית משפט קמא בקובעו כי סיכויי הערעור אינם טובים. המשיבה מוסיפה וטוענת כי המעשים שביצע המערער בעת ששלושה מאסרים על תנאי בני הפעלה תלויים ועומדים נגדו מלמדים כי אין עליו מורא החוק ומשכך צדק בית משפט קמא בדחותו את הבקשה לעיכוב ביצוע גם מטעם זה.

6.        דין הערעור להידחות. המערער הורשע בשורה של עבירות ובהן תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות. החומרה היתרה הכרוכה באותה תקיפה עולה בבירור מנסיבותיו של האירוע האלים המתואר בהכרעת הדין ועמד על כך בית משפט השלום בנתחו באופן מקיף ומפורט את הראיות שהובאו בפניו. הכוונה הנדרשת על פי סעיף 274(1) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות) היא כוונה "להכשיל את השוטר בתפקידו או למנוע או להפריע אותו מלמלאו". כוונה כזו עולה בבירור מן המעשים שביצע המערער על פי ממצאיו של בית משפט השלום ולפיכך, צדק בית המשפט המחוזי בקובעו כי סיכויי הערעור במקרה דנן אינם גבוהים. אם נצרף לכך את עברו הפלילי המכביד של המערער בעבירות אלימות ובעבירות רכוש וסמים; את העובדה שהעבירות שבכאן בוצעו בעת ששורת מאסרים על תנאי תלויה ועומדת נגדו; ואת החומרה היתרה הנובעת מכך שהפעם הופנתה האלימות מצדו כלפי אנשי חוק בכוונה להכשילם מלבצע את תפקידם, נראה כי בניגוד לטענות שהעלה המערער אין במקרה דנן טעם ממשי המצדיק את עיכוב הביצוע. אדרבא מן הראוי כי המערער יחל סוף-סוף לרצות את העונש שהושת עליו עוד בחודש ינואר 2007. בשולי החלטה זו ואף שהערעור לעניין עיכוב הביצוע נדחה, ראיתי לנכון להעיר כי הערעור בעניינו של המערער הוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב עוד בחודש מרץ 2007 ועל כן, ניתן לצפות כי ייקבע לשמיעה בתוך פרק זמן סביר שעליו יודע למערער.

           ניתנה היום, ‏ו' חשון, תשס"ח (18.10.07).

                                                                                                ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    יק

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: