נדחתה בקשה לסעד זמני כנגד הליכי פינוי/מכירת דירה

1.         בפני בקשת רשות ערעור שהגישו המבקשים על החלטת בית המשפט לענייני משפחה (כב' השופט ד"ר גרמן), מיום 29.3.06.

הרקע וההליכים בבית משפט קמא :

2.         המבקש 2 (להלן - המבקש) והמשיבים, אחים. המבקשת 2 (להלן - המבקשת), הינה אשתו של המבקש.

3.         הוריהם המנוחים של המבקש והמשיבים (להלן - המנוחים), היו בעלי זכויות חכירה בבית בבית דגן (להלן - הבית), בו מתגוררים המבקשים שנים רבות.

בין הצדדים התנהלו הליכים משפטיים בתביעות שונות שהוגשו על-ידי מי מהם, כנגד משנהו, זאת החל משנת 2001, תביעות הקשורות לעזבון המנוחים ולבית, לרבות השימוש בו על-ידי המבקשים.

4.         לאחר דיונים רבים, בהם נשמעו ההוכחות במסגרת התובענות השונות, נכרת ביום  22.7.04, הסכם פשרה בין הצדדים (להלן - ההסכם), וניתן לו תוקף של פסק דין (להלן - פסק הדין), על-ידי כב' השופטת צפת.

הוראות ההסכם הנצרכות לדיון דנן, הינן כדלקמן:

א.      חלקו של המבקש בכלל עיזבון המנוחים הינו 45%, שהם 18/40 חלקים, ואילו חלקם של המשיבים 55%, 11/40 לכל אחד מהמשיבים.

ב.      ניתן צו לפירוק השיתוף בבית, בהתאם לאחת התובענות שהוגשו, וב"כ הצדדים, דאז, מונו ככונסי נכסים (להלן - כונסי הנכסים), לצורך מכירת הבית כפנוי, ולכל המרבה במחיר. כן נקבע כי המכירה תתבצע בתוך 3 חודשים מהמועד הקובע, דהיינו, 15.10.05 (להלן - המועד הקובע).

כן ניתן צו פינוי מהבית המופנה למבקשים וילדיהם ו/או כל מי מטעמם, אולם ביצועו יידחה עד למועד הקובע.

ג.       עם זאת נקבע, כי אם עד למועד הקובע ישלם המבקש למשיבים, באמצעות בא-כוחם, סך בשקלים השווה ל-108,000$, אזי יועברו למבקש חלקיהם של המשיבים בעיזבון, בהעברה ללא תמורה.

ד.      כן נקבעו הוראות למקרה ובו לא ישלם המבקש את הסכום האמור עד למועד הקובע. בהתאם להן, יפעלו כונסי הנכסים למכירת הבית, מהתמורה ישולמו ההוצאות הכרוכות במכירת הבית, וכן חובות בגין שימוש בבית, קודם לפטירת האב.

אולם, ההוצאות השוטפות בגין אחזקת הבית, מיום פטירת האב עד למועד הקובע או מועד הפינוי בפועל - המאוחר מביניהם, יקוזזו מחלקו של המבקש בתמורה.

ה.      עוד נקבע, כי לאחר ביצוע התשלומים האמורים, ישולם סך של 20,000$ למשיבים בגין דמי שימוש בבית על-ידי המבקשים, והיתרה שתיוותר, תחולק בין הצדדים בהתאם לחלקיהם בעיזבון, וכמפורט בס"ק (א) לעיל.

ו.        כך גם נקבע, כי המבקשים יהיו רשאים לרכוש את זכויות המשיבים בבית בתמורה, אשר לא תפחת מההצעה הגבוהה שתתקבל אצל כונסי הנכסים, בכפוף לסייגים אלו או אחרים.

ז.        לבסוף נקבע, כי להבטחת הפינוי מתחייבים המבקשים לשלם למשיבים 30$ בגין כל יום איחור בפינוי, עד לפינויים בפועל, וכן כל ההוצאות שיידרשו כונסי הנכסים להוציא בקשר לפנוי. כך גם הסכמה בלתי חוזרת של המבקשים כי הסכומים האמורים יקוזזו מחלקו של המבקש בתמורה.

5.         הנה כי כן, ניתנה ארכה למבקשים לשלם למשיבים את אשר הוסכם, לתקופה של כשנה וארבעה חודשים.

רק ביום 2.10.05, פנה ב"כ המבקשים דאז, עו"ד שלמון (להלן - עו"ד שלמון), לב"כ המשיבים, בבקשה כי המשיבים יאותו לדחות את המועד הקובע ליום 15.2.06, בנימוק כי המבקשים מתקשים בהשגת הלוואה למימון הנדרש, לרבות לאור הגבלת חשבונם המשותף. אולם, בקשתם נדחתה במכתב מיום 11.10.05.

6.         בעקבות האמור, פנו המבקשים ביום 16.10.05 באמצעות עו"ד שלמון, במסגרת התיק בו ניתן פסק הדין, ב"בקשה דחופה ביותר לשינוי המועד הקובע בהסכם הפשרה או לחילופין הארכת המועד לפינוי הנכס " (להלן - הבקשה להארכת מועד).