נדחתה בקשה למתן הוראות לפי סעיף 76 (2) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות

1. בפני בקשה למתן הוראות על פי סעיף 76(2) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב- 1962 (להלן: "חוק הכשרות המשפטית").

השתלשלות העניינים:

2. (א) ביום 6.9.06 הוגשה הבקשה שבנדון, ע"י מר ר' א' (להלן: "המבקש").

(ב) המבקש טען בבקשתו, כי ביום 17.5.06 הוכרז מר פ' מ', שהינו אזרח ארה"ב, כחסוי ע"י בית המשפט לענייני משפחה בניו ג'רזי בארה"ב, וכי  המבקש, אף הוא אזרח אמריקאי, מונה כאפוטרופוס על רכושו ועל גופו.

(ג) לבקשה צורף מסמך הנחזה להיות צו מינוי אפוטרופסות (להלן: "המסמך"), וכן תרגום המסמך מאושר ע"י נוטריון ישראלי:

"אישור אפוטרופסות לאדם עם אי יכולת.

אני ג'פרי וו. מורן, שופט לבית המשפט לענייני משפחה, אושיאן קונטי, מדינת ניו ג'רסי, מאשר בזאת כי כתבי אפוטרופסות של האדם ונכסיו של מ' פ' הוענקו לא' ס' ר'... בנוסף הינני מאשר כי כתבי האפוטרופוס הנ"ל עומדים באופן בלתי חוזרים [כך- פ.מ.] ותקף מלא.

בחתימת ידי ובחותמי היום,

17 מאי 2006

חתום:

ג'פרי וו. מור, שופט

נשבע וחתום בפני היום 17 מאי 2006

חתום:

קארול אן אדלר

נוטריון, מדינת ניו ג'רסי".

(ד) עוד טען המבקש בבקשה, כי ייפה את כוחם של עוה"ד חגי ויסבלום ודויד שטרנבוך, לפעול בשמו בתפקידו כאפוטרופוס, וכי במסגרת זאת גילו באי כוחו כי למר פ' חשבון בבנק לאומי, סניף המלך ג'ורג' בירושלים (הוא המשיב הפורמאלי לבקשה זו).

(ה) דא עקא, לכשפנו באי הכוח להנהלת הבנק בבקשה לשחרור הכספים המצויים בחשבון, סירבה זו, בטענה כי צו האפוטרופסות הוצא ע"י ערכאה זרה, ולא אושר בישראל.

(ו) לאור זאת פנו ב"כ המבקש אל האפוטרופוס הכללי במחוז ירושלים לצורך קבלת חוות דעתו בסוגיה זו. ביום 20.6.06 נתקבלה תשובת האפוטרופוס הכללי, חתומה בידי הגב' בת שבע אברך בר- טוב, מנהלת מחוז ירושלים, ולפיה:

"צו מינוי אפוטרופוס כמוהו כצו המצהיר על סטאטוס משפטי ולכן ביכולת אפוטרופוס מחו"ל שהתמנה שם לאור מקום מגורי החסוי לפעול באמצעות צו שניתן שם (כמובן שיש לאמתו ולתרגמו כדין)".

(ז) ראוי להעיר כבר עתה שתגובת האפוטרופוס הכללי שגויה מבחינה משפטית. הליך אפוטרופוסות כולל בהכרח שני חלקים: הראשון, קביעה כי האדם בנדון זקוק לאפוטרופוס (וראה בחקיקה הישראלית סעיף 33 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב- 1962) (להלן: "חוק הכשרות המשפטית"); השני, מינוי האפוטרופוס. (ראה סעיפים 34-37 לחוק האמיר). מטבע הדברים, רק הקביעה הראשונה הוא קביעה שבסטאטוס שהחסוי אינו מסוגל לטפל בענייניו. החלק השני, מינוי אפוטרופוס מסוים, נותן כלי משפטי לביצוע פעולות לטובת החסוי, ואין זה עניין של סטאטוס כלל ועיקר.