נדחתה בקשה למנוע פרסום מכרז פומבי למשרת פוסק קניין רוחני

ההליך

1.                   1.                   בפנינו בקשה ליתן למבקש סעד זמני המונע מן המשיבים לפרסם מכרז פומבי למשרת  פוסק קניין רוחני (להלן:המשרה או פוסק קניין רוחני) באגף רשם הפטנטים מדגמים וסימני מסחר, במשרד המשפטים וזאת עד למתן פסק דין בתביעה העיקרית שהוגשה. כן התבקש סעד זמני שיקבע כי המבקש זכה במשרה ולמצער להעמידו בשנית בפני ועדת בוחנים למשרה.

נציין כי ביום 21.1.07 ניתן על ידינו סעד ארעי, המונע מהמשיבים לפרסם מכרז פומבי למשרה. תוקפו של הסעד הארעי הוארך ביום 11.2.07 עד למתן החלטה זו.

רקע עובדתי

2.                   2.                   המבקש עו"ד במקצועו, מאז 1994 עובד בשירות המדינה. המבקש ביקש להגיש מועמדות, במכרז הבין משרדי למשרה  של פוסק קנין רוחני.  המבקש היה מועמד יחיד שהתייצב בפני ועדת הבוחנים למשרה  במסגרת המכרז הבין משרדי מס' 4591 (להלן המכרז). ועדת הבוחנים שהתכנסה ביום 29.10.06 החליטה שלא לבחור במבקש (להלן ועדת הבוחנים). הואיל ולא נבחר מועמד התכוונו המשיבים לפרסם מכרז פומבי. המבקש ביקש שנמנע מהמשיבים לצאת למכרז פומבי. כן ביקש המבקש את הסעדים המפורטים בסעיף 2 לבקשה וביניהם להצהיר שהחלטת ועדת הבוחנים שלא לבחור בו בטלה, להורות על מינויו למשרה הנדונה ולחילופין להורות על זימונו מחדש בפני ועדת בוחנים שתמונה במסגרת המכרז 4591 הבין משרדי, למשרה הנדונה.

3.                   3.                   המבקש פנה לנציב שירות המדינה לאחר שהודע לו על החלטת ועדת הבוחנים מיום 29.10.06 שלא לבחור בו (להלן: ההחלטה או החלטת הוועדה). ההחלטה נשלחה אליו במכתב נספח ד' מיום 30.10.06. המבקש ביקש מנציב שירות המדינה לבטל ההחלטה.  הנציב דחה את בקשתו כמפורט במכתב מיום  8.1.07 (נספח יא לבקשה).

טענות המבקש

4.                   4.                   לטענת המבקש, עמדת נציג איגוד המשפטנים בוועדה, היתה שיש לבחור את המבקש ועמדה זו היא הנכונה והראויה. החלטת שלושת חברי הוועדה האחרים שלא לבחור במבקש, בשל חוסר נסיונו ובנימוק "שאין לו ניסיון וידע בתחום דיני קניין רוחני" (כמפורט בנספח ו בזכרון הדברים של הוועדה) אינה סבירה. עוד טען כי הנימוק לפיו אין לו ידע בתחום דיני קנין רוחני, הינו נימוק מופרך. לא זו אף זו התבססות על הוועדה על הנימוק לפיו אין למבקש ניסיון בתחום הקנין הרוחני, הינה למעשה הכנסת תנאי סף, שלא היה במכרז. במכרז נאמר מפורשות כי מדובר בדרישה רצויה בלבד. תנאי זה רצוי ולא חובה.  ענין זה גם עולה לטענתו מעמדת הנציבות (במכתב נספח יא בסעיף 5) בו נרשם שמי שיבחר למשרה, חייב להיות בעל ידע וניסיון נרחבים בתחום הקנין הרוחני. טענה זו אינה עולה מתנאי המכרז.

5.                   5.                   בכל אופן למבקש, תואר בתחום ההנדסה מהטכניון. המבקש אף רכש ידע רב באמצעות לימוד עצמי, ולכן לא ניתן לומר שאין לו את הידע הנדרש. יתר על כן פוסק רוחני בשם עו"ד ישראל פבלו אקסלרד, שימש בתפקיד עד מאי 2005 ובהצלחה רבה. עו"ד ישראל פבלו אקסלרד מונה לשופט שלום במאי 2005. קודם למינוי לתפקיד פוסק קנין רוחני, אף לו - לפבלו אקסלרד - לא היה ניסיון בתחום הקניין הרוחני, כפי שעולה מקורות החיים של השופט אקסלרד (שצורפו כנספח יג, לבקשה).

לפיכך טען המבקש, כי ניסיון מעשי בתחום בתחום קנין רוחני, לא יכול ולא צריך לשמש כתנאי סף ובכל אופן מכח עקרון השיוויון יש לאפשר לו להתמנות לתפקיד. עוד טען המבקש כי לא נוהל פרוטוקול כדבעי על ידי ועדת הבוחנים כנדרש, ואף מטעם זה יש לפסול ההחלטה.

6.                   6.                   באשר לעמדת הנציבות הרי שהחלטת הנציב לדחות ההשגה שהגיש פגומה, הואיל והסתמכה על טענות שלא רשומות בפרוטוקול ועדת הבוחנים. לא זו אף זו החלטת הנציב מיום 8.1.07 נספח יא לבקשה בטלה עקב הפרת כללי הצדק הטבעי. הואיל ולא ניתנה לו זכות עיון בעמדת חברי הוועדה , לאחר שאלה ענו לשאלות שהציג להם הנציב  זכות השימוע המשנית שנתונה לו הופרה ונשללה ממנו, לפיכך יש לבטל החלטת הנציב שלא להתערב בהחלטה.

7.                   7.                   בפנינו העידו המבקש, רשם הפטנטים ד"ר נועם ועו"ד גוטנברג מטעם נציבות שירות המדינה.

הצדדים הגישו סיכומים בכתב לאחר סיכומי המשיבים הגישו המבקשים תשובה אליה צירפו מסמך נוסף . המשיבים התנגדו למסמך הנוסף.

החלטה

8.                   8.                   נדגיש בראשית דברינו כי כל האמור לעיל ולהלן הינו לכאורה בלבד ולצורך הסעד הזמני בלבד וזאת אף אם לא נחזור ונאמר זאת בהמשך הדברים.

9.                   9.                   נקדים ונאמר באשר למסמך הנוסף שצורף, הכולל למעשה חוות דעת משפטית של המזכיר הארצי של איגוד המשפטנים שאין מקום לקבלו. מדובר במסמך שנוצר לאחר הגשת הבקשה ונדמה שנוצר לצורכה ובכל אופן יש בו פרשנות משפטית לשאלות שעל המדוכה כאן ואין מקום לקבל חוות דעת מעין זו. יש לדחות המסמך אף מהטעם שהוגשה בתום פרשת ההוכחות ובענין זה נפנה לדברים שנרשמו בהחלטת בית הדין הארצי בע"ע 372/06 חיה אבידור נ' האוניברסיטה העברית וכן בדברים שנרשמו בבית הדין האזורי על ידי האב"ד הח"מ. יתר על כן אף הפרשנות המוצעת ע"י מזכיר איגוד המשפטנים אינה מקובלת עלינו כפי שנראה להלן.

10.               10.               ההלכה העקרונית שנקבעה על ידי בית המשפט העליון, בענין סעדים זמנים, אומצה על ידי בית הדין הארצי לעבודה והובאה כבר בפסק הדין, דב"ע לג/3-3 מדינת ישראל - מרדכי גנץ פד"ע ד' 161, 164 וכך היא סוכמה:

                                   "עיקר תכליתם של צווי מניעה זמניים כגון

                                   אלה הוא לשמור, כל עוד תלויה בבית-המשפט