נדחתה בקשה למחיקה על הסף של תביעה לשמירת זכויות רכושיות מכח סעיף 11 לחוק יחסי ממון

ההליך

1.         לפני בקשה שהגישה נתבעת - האשה כנגד בעלה התובע למחיקה על הסף של תביעת המשיב "לשמירת זכויות רכושיות מכח סעיף 11 לחוק יחסי ממון בין בני זוג".

2.         הבקשה הוגשה ב- 15/11/05 והתגובה לבקשה הוגשה רק עתה ב- 25/4/06.

טענות הצדדים

3.         בפי המבקשת מספר נימוקים כדי לשכנעני שיש מקום לסלק התובענה על הסף. הטענה האחת כי הבקשה היתה צריכה להיות מוגשת בבקשה דווקא ולא בתובענה וזאת על שום לשונו של סעיף 11 לחוק. יחסי ממון הקובעת "לפי בקשת בן הזוג השני". הטעם האחר הוא כי אין מדובר בתביעה לשמירת סעדים אלא בתובענה של ממש לאיזון משאבים, וזאת מכיוון שבסעיף 11 לתביעה נאמר כי מבוקשת הצהרה לפיה "התובע זכאי בין היתר למחצית הזכויות....".

            הטעם הנוסף הוא כי לא שולמה אגרה אמיתית בתביעה אלא אגרה לפי תביעה לשמירת סעדים ולא אגרה בתביעה רכושית.

4.         מנגד טוען המשיב כי הבקשה היא בקשת סרק וכי התביעה הוגשה כדבעי.

דיון

5.         אכן לשון סעיף 11 לחוק יחסי ממון נוקטת את המינוח "בקשה" ואולם מכאן אין לשמוע כי הכוונה היא לבקשה להבדיל מ"תובענה" ולכך מספר טעמים:

5.1        תקנות סדר הדין גורסות שני אופנים לפנייה לערכאות - תובענות ובהן סעד עיקרי, ובקשות שהן בקשות ביניים או סעדים זמניים. מאליו ברור שהעתירה עפ"י סעיף 11 לחוק יחסי ממון, הינה בחזקת תובענה עיקרית ומכאן שהיא "תובענה".

5.2        המינוח "בקשה" - הוא שווה ערך למינוח "עתירה" והשאלה אם לסווג עתירה זו כ"תביעה עיקרית" או סעד ביניים - ניתנת לפתרון בין היתר מתוך לימוד תקנות סדר הדין: כך למשל אם זו "בקשה" (כלומר "בקשת ביניים" בלשון התקנות) כי אז יש לשאול, האם תיתכן בקשת ביניים שאינה נסמכת לתביעה עיקרית? מובן מאליו שהתשובה לשאלה זו תהא שלילית.

            משנה תוקף יש לדברים אלה - כאשר בבית משפט למשפחה אין אפילו פרוצדורה של "המרצת פתיחה" שהיא "יצור הכלאיים" היחיד, בתקנות סדר הדין, שלגביו ניתן לומר שגם "בקשה" היא וגם "תביעה עיקרית" בעת ובעונה אחת.

5.3        זאת ועוד: תקנה 258 5 (1) מבארת במפורש כי סעד עפ"י חוק יחסי ממון התשל"ג - 1973 יוגש ב"תובענה נפרדת" גם מכאן ניתן להסיק כי בפנינו תובענה ולא "בקשה".

5.4        פרק המבוא בתקנות סדר הדין האזרחי בסעיף ההגדרות מגדיר "התובענה" באלה המילים: "תביעה בקשה ושאר עניינים שמביא בעל דין לפני בית המשפט באחת הדרכים שנקבעו לכך" ושוב גם מכאן עולה המסקנה שגם "בקשה" יכולה לבוא בגדרה של תובענה.

6.         ההנמקה הנוספת שבפי המבקשת, אם ירדתי לסוף דעתה היא - כי לכאורה מדובר בתביעה לאיזון משאבים ולא לשמירת סעדים.

            אין בידי לקבל נימוק זה, סעיף 11 לתובענת המבקש הוא תובענה לפס"ד הצהרתי כי הינו זכאי למחצית שויים של הנכסים המפורטים שם והרשומים ע"ש המשיבה.

            אכן תובענה לפס"ד הצהרתי איננה בבחינת תובענה לשמירת זכויות עפ"י סעיף 11 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, ואולם כעולה מתקנה 258 ז (1) לתקס"א התשמ"ד - 1984 ניתן לכללה בתובענה אחת גם תובענה רכושית וגם תובענה לפי חוק יחסי ממון.

            כאמור במאמר מוסגר כי יש מחלוקת באשר לפרשנות הנכונה לתקנה זו האם כל הנכלל בה יכול להיות "בתובענה נפרדת" או שמא כל עניין צריך להיות נפרד לעצמו.

            אך ודאי הוא שאין להסיק מכאן שאין להגיש שתי התובענות גם יחד.