נדחתה בקשה להחלת נוהל ההתאזרחות המדורג עקב היות אחד מבני הזוג תושב האזור

השופטת א' פרוקצ'יה:

1.        עניינה של העתירה בבקשת העותרת, אזרחית ישראל, להחיל עליה ועל בעלה את נוהל ההתאזרחות המדורג במסגרת איחוד משפחות, ובמסגרתו להעניק לעותר, תושב האזור, אשרה א/5.

2.        המדינה מתנגדת לעתירה וטוענת כי דינה להידחות על הסף לאור הוראות חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) התשס"ג-2003 (להלן - הוראת השעה).

3.        העותרים הגישו בקשה לאיחוד משפחות ב-4.12.01. לאחר השתלשלות ארוכה של פניות העותרים ובדיקות ובירורים מטעם המשיבים, סורבה הבקשה ב- 19.9.02 בהתבסס על החלטת הממשלה מיום 12.5.02 אשר הגבילה את איחוד המשפחות, כשאחד מבני הזוג הוא תושב האיזור.

           בראשית 2003 הגישו העותרים עתירה קודמת לבית המשפט (בג"צ 1371/03) ובמסגרתה הוחלט כי בקשות שהוגשו קודם להחלטת הממשלה יטופלו. לפיכך, העותרים התבקשו ליצור קשר מחודש עם המשיבים לצורך טיפול בעניינם.

4.        ביום 10.12.03 אושרה בקשת העותרים, וביום 6.1.04 ניתן לעותר אישור מת"ק לתקופה של 7 חודשים, עד ליום 16.7.04.

5.        ביום 2.12.04 התקבלה עמדת משטרת ישראל לפיה יש לסרב לבקשת איחוד המשפחות של העותרים מטעמים פליליים, וביום 20.1.05 נשלחה לעותרת הודעה כי הבקשה נדחתה מטעמים אלה. לאחר בירורים נוספים, הסירה המשטרה את התנגדותה, וגם גורמי הבטחון הודיעו כי אינם מתנגדים, וביום 20.6.05, אושרה הבקשה, ולעותר ניתן אישור מת"ק לתקופה של חודשיים. ביום 5.1.06 בקש העותר שידרוג במעמדו, אולם המשיבים השיבו לו כי עקב אי שינוי המצב המשפטי, לא ניתן להיענות לבקשה. עתירה מינהלית שהוגשה ב-24.1.06 (עתמ 149/06) נדחתה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית.

6.        דין העתירה להידחות על הסף.

על פי סעיף 2 להוראת השעה, כל עוד החוק בתוקפו, אין להעניק לתושב אזור אזרחות לפי חוק האזרחות, או לתת לו רשיון לישיבה בישראל על פי חוק הכניסה לישראל, ומפקד האזור לא יתן לתושב כאמור היתר לשהייה בישראל על פי תחיקת הבטחון באזור.

עם זאת, על פי סעיף 4 להוראת השעה,

"רשאי שר הפנים או מפקד האזור, לפי הענין, להאריך את תוקפו של רשיון לישיבה בישראל או של היתר לשהייה בישראל, שהיו בידי תושב אזור ערב תחילתו של חוק זה, בהתחשב, בין השאר, בקיומה  של מניעה בטחונית כאמור בסעיף 3ד;".

           מכח הוראה זו, רשאי שר הפנים להאריך תוקף רשיון ישיבה בישראל או היתר שהייה שהיו בידי העותר ערב תחילתו של החוק, אולם אין בידי הגורם המוסמך שיקול דעת לשדרג את מעמדו לצורך קידומו בתהליך המדורג.

           משחוקתיותו של ההסדר שעוגן בהוראת השעה אושרה בבג"צ 7052/03 עדאלה נ' שר הפנים, חלה על הענין, בין היתר, הוראת החוק שאינה מאפשרת שידרוג מעמדו של מי ששולב בהסדר המדורג ומבקש להתקדם בו (בג"צ 4255/06 מחמוד צאלח נ' שר הפנים; בג"צ 515/06 ערער נ' שר הפנים).

           נוכח המצב המשפטי הקיים, וכל לעוד הוראת השעה עומדת בעינה, אין מקום לקבלת העתירה, ודינה להידחות על הסף.

           ניתן היום, ד' בתשרי תשס"ח (16.9.07).