נדחתה בקשה לדחיית הליך למרות מחדל בעל הדין באי הפקדת ערבון

לפני בקשה לעיון חוזר מטעם המערערים ובקשה לדחיית ההליך בשל אי הפקדת ערבון מטעם המשיב.

1.        המערערים הגישו בקשה לחלופת ערובה בהליך שבכותרת. המערערים טענו כי ברע"א 11975/04 הופקד על ידם סכום של 300,000 ש"ח ובקשתם היתה כי סכום זה ישמש גם כערבון להבטחת הוצאות המשיב בהליך שבכותרת. בהחלטתי מיום  4.7.06 דחיתי את בקשת המערערים להמרת ערובה. בהחלטה הובהר כי סכום זה הופקד על ידי המערערים במסגרת בקשה לעיכוב הליכי מימוש משכנתא על מנת להבטיח את הטבת נזקי המשיב במידה ותידחה תובענה שהוגשה על ידם לבית המשפט המחוזי בת"א 2171/03. תובענה זו נדחתה על ידי בית משפט קמא ובמצב דברים זה עומדת למשיב הזכות לתבוע את הטבת נזקיו בגין עיכוב ביצועם של הליכי מימוש המשכנתא, אם אכן נגרמו לו נזקים כאמור. לפיכך הובהר כי כל עוד לא התבררה בקשת המשיב בעניין נזקיו הנטענים, סכום זה אינו יכול לשמש כערבון להבטחת הוצאות המשיב בהליך שבכותרת. יחד עם זאת, מהטעמים שפורטו בהחלטה, סכום הערבון הועמד על  סך של 15,000 ש"ח. 

2.        המשיבים לא הפקידו את סכום הערבון שנקבע למרות שהחלטתי הומצאה להם כדין. לפיכך, ביום 11.9.06 הוגשה בקשה מטעם המשיב לדחיית ההליך בשל אי הפקדת ערבון. בעקבות זאת, ביום 13.9.06 נרשם הערעור לדחייה. ביום 19.9.06 הוגשה בקשה נוספת מטעם המערערים להמרת ערובה ולחילופין להארכת מועד להפקדת ערבון. בבקשה נטען כי ב"כ המערערים לא שם ליבו לכך שהודעה על קביעת הערבון נקבע כי ימי הפגרה יבואו במניין הימים וכי טעות זו הסתברה לו רק לאחר שקיבל את ההודעה על רישום ההליך לדחייה. כמו כן, ב"כ המערערים שב וביקש כי חלף הפקדת ערבון ישמש הסכום הנ"ל, בסך של 300,000 ש"ח, גם לצורך הבטחת הוצאות המשיב בהליך שבכותרת. ב"כ המערערים טען כי עד למועד הגשת הבקשה לא הוגשה מטעם המשיב בקשה להטבת נזקיו לפי תקנה 371(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות). עוד נטען כי בקשה כאמור לא הוגשה שכן המשיב יודע שלא נגרם לו נזק כלשהו בשל הסעד הזמני שניתן שכן מחיר הדירות נשוא הסעד הזמני רק התייקר במהלך התקופה בה ניתן הסעד הזמני.

3.        בשים לב להוראת תקנה 371(ג) לתקנות, אשר מגבילה הגשת תובענה או בקשה לפיצויים בגין נזק עקב מתן הצו הזמני לשישה חודשים מהמועד שפקע הצו הזמני (אלא אם כן קבע בית המשפט מועד אחר אם ראה שהדבר מוצדק, מטעמים מיוחדים שיירשמו), בהחלטתי מיום  5.10.06 בקשתי שהמשיב יבהיר מתי פקע הצו הזמני לעיכוב ביצוע הליך מימוש המשכנתא שניתן למערערים וכן נדרשה תגובתו לטענת המערערים כי בקשה כאמור לא הוגשה מטעמו בשל כך שלא נגרם לו נזק. בתגובתו, שב המשיב וטען כי מנימוקים שונים דין הערעור להימחק על הסף בשל אי הפקדת הערבון במועד. לגופו של עניין, המשיב הבהיר כי הצו המקורי אמנם פקע, אולם בהחלטת כבוד השופטת מ' נאור מיום 29.5.06 הוארך תוקפו של הסעד הזמני לגבי חלק מהדירות בכפוף להפקדת ערבון נוסף בסכום של 150,000 ש"ח. המשיב ציין כי הערבון לא הופקד במועד שנקבע ולפיכך הצו הזמני פקע ביום 18.6.06. עוד נטען על ידו כי אין כל ממש בטענת המערערים כאילו לא נגרמו לו נזקים בשל מתן הסעד הזמני. אוסיף, כי לפני כבוד השופטת נאור הוגשה בקשה נוספת מטעם המערערים להארכת מועד להפקדת ערבון (בסך 150,000 ש"ח) וכי בהחלטתה מיום 26.11.06, היא עיכבה באופן ארעי את פינוי הדירות בכפוף להפקדת מלוא סכום הערבון.

4.        לאחר ששקלתי בדבר באתי לכלל מסקנה שחרף מחדלי המערערים אין מקום בשלב זה להורות על דחיית ההליך בשל אי הפקדת ערבון. דחיית ההליך בשל אי הפקדת ערבון אינה סמכות שגרתית ויש להותירה למקרים בהם מחדליו של בעל דין הם עקביים ושיטתיים (רא: ע"א 2237/01 טיראן עראידה נ' המועצה להסדר הימורים בספורט, פ"ד נו(1), 865). החלטתי מיום 4.7.06 הומצאה למערערים ביום 19.7.06, קרי בתוך תקופת הפגרה. בהחלטתי נקבע כי הערבון יופקד תוך 10 ימים מעת המצאת ההחלטה. לא נקבע בהחלטה כי ימי הפגרה יבואו במנין הימים. במצב דברים זה, על המערערים היה להפקיד ערבון עד ליום 10.9.06. בשים לב למשך האיחור שחל בהפקדת הערבון, איני סבורה שדחיית ההליך בשל אי הפקדתו במועד הינה תוצאה מידתית. האיזון הראוי בין האינטרסים של כלל הצדדים המעורבים יושג באמצעות מתן ארכה קצרה למערערים להפקדת הערבון תוך חיובם בהוצאות המשיב.

5.        אשר לבקשת המערערים לחלופת ערובה, אשר הינה, בפועל, בקשה לעיון חוזר. החלטה בעניין הפקדת ערבון הינה החלטת ביניים ולפיכך אין היא יוצרת מעשה בית דין (ראו: ע"א 3604/02 אילן אוקו נ' יחיאל שמי, פ"ד נו(4) 505  פסקה 5 ואסמכתאות שם). ניתן לשנותה אם חל שינוי נסיבות או כאשר מסתבר לבית המשפט כי נתן החלטה מוטעית. בשים לב לאמור בתגובת המשיב, לפיו הצו הזמני הוארך, טרם תם המועד להגשת בקשה מטעמו להטבת נזקיו לפי תקנה 371(א) לתקנות. אוסיף, כי טענת המערערים לפיה לא נגרמו למשיב נזקים עקב מתן הסעד הזמני לא נתמכה בתצהיר וכבר מטעם זה דינה להידחות. במצב דברים זה, הבקשה לעיון חוזר אינה מגלה עילה לשינוי החלטתי.

התוצאה היא, שהבקשה לעיון חוזר נדחית. המערערים יפקידו את סכום הערבון תוך 5 ימים מעת המצאת החלטה זו, ולא - ידחה ההליך ללא צורך במתן הודעה נוספת. המערערים ישאו בהוצאות המשיב בסכום כולל של 1,500 ש"ח. סכום זה ישא הפרשי ריבית והצמדה מעת המצאת החלטה זו ועד ליום התשלום בפועל. החלטה זו תומצא לצדדים, ללא דיחוי, באמצעות הפקסימיליה.

ניתנה היום, ח' כסלו תשס"ז (29.11.2006).                           

                                                                          שושנה ליבוביץ

                                                                                ר ש מ ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    כש

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: