נדחתה בקשה לגילוי מסמכים שפוגעים בפרטיות נפטר

הרקע

1.         המבקשת והמשיב נשואים וביום 5/6/06 קבוע דיון להוכחות ביניהם בשאלת מזונות שלוש בנותיהם הקטינות. למבקשת אלה נישואים ראשונים ואילו למשיב אלה נישואיו השלישיים.

2.         כעת מונחת בפני בקשה "להזמנת עדים ומסמכים", ובה התבקשתי ע"י המבקשת לאפשר הזמנת עורכי הדין של הנתבע בפרשת התביעות והגירושין שהיו לו מאשתו השניה, ובניסוחה של הבקשה:

                "על העדים (א) (ד) להמציא לבית המשפט, ולמשרדו של החמ"מ תוך 14 יום.... העתקים מכלל המסמכים של התיק המשפטי (כתבי טענות פרוטוקולים וכדומה) שהתנהל בין המשיב.... לבין אשתו השניה הגב'......ז"ל".

עוד הוסיף ב"כ המבקשת כי "יצויין כי אשתו השניה של המשיב נפטרה בשנת 1991, כך שהמצאת פרטי התיק לידי המבקשת, אין בה כדי לפגוע בפרטיותה של המנוחה".

3.         התיק קבוע להוכחות לפני ביום 5.6.06 והבקשה הוגשה ביום 4/5/06. ביום 8/5/06 ניתנה על ידי החלטה שבה לא אפשרתי את הזמנת העדים והמסמכים הנ"ל, בין היתר התייחסתי לעובדה שלא נטען בבקשה כי ב"כ המבקשת לא פנה אל העדים וביקש כי יסכימו לתת תצהיר עדות ראשית (כפי שנדרש על ידי בתיק ההוכחות) והוספתי עוד כי "מכל מקום אינני מתירה המצאת צילומים הנוגעים למאן - דהוא, שאינו צד במשפט".

4.         והנה ביום 17.5.06 ניתנו הבהרות מטעם המבקשת, ובה מבהירה המבקשת כי ברצונה לצלם בבית המשפט המחוזי את כל המסמכים הנוגעים לאשתו השניה של המשיב אשר נפטרה לאחר שהסתיימו ההליכים המשפטיים בינה לבין המשיב. הרלבנטיות של מסמכים אלה - לטענתה - היא העובדה ש"המשיב טוען לתקופת שיתוף ממושכת מזו שנוהלה בפועל ושונה מזו שנטענה על ידו בעבר". והמבקשת מעוניינת להוכיח זאת - עוד נטען כי עורכי הדין לא התבקשו לתת תצהיר עדות ראשית, כיוון שאינם נדרשים להעיד אלא להציג מסמכים בלבד.

דיון

5.         אקדים ואומר כי אין בידי לקבל את טענת המבקשת. אני רואה בבקשה וגם בהבהרה משום התחכמות מיותרת (הגם שנטענה בשום שכל). כיצד זה יציג עורך דין מסמכים הנוגעים ללקוחו (ואפילו לקוח בעבר) מבלי שיגיש תצהיר? אילו היתה המבקשת פונה ולו במכתב אל עורכי הדין היתה מן הסתם מקבלת תשובה (אותה היתה חייבת לגלות לפני בית המשפט) על החסיון המוטל על יחסי עורך דין ולקוח ועל הזכות לפרטיות ועוד כהנה וכהנה, בפנייתה לבית המשפט חשבה המבקשת לייצר קפנדריה שלטעמי, אורך מחוגה - עולה על המידה הנדרשת.

6.         המבקשת לא נדרשה לדרכים חילופיות לחקר האמת והעובדות הנדרשות להוכחת טענתה, למשל, יכול היה ב"כ המבקשת לחקור את המשיב, לדרוש ממנו גילוי ספציפי של מסמכים רלבנטיים מבלי להדרש לחובת הסודיות המוטלת על פקידי ציבור (פקידי בית המשפט שנדרשו להמציא תיקים ומסמכים) או עורכי דין שייצגו בשעתם את המשיב.

7.         העובדה שאשתו השניה של המבקש נפטרה אינה גורמת להתרת "פרטיותה" ואם פרטיות היא זכות כי אז יש מי שיורשים את הזכות, ודעתם של אלה לא נשמעה.

            אין צורך להכביר מילים גם על זכות הפרטיות של עזבונו של צד להליכים, וראה בעניין הלכת סקולר, רע"א 1917/92 סקולר נ' ג'רבי, פ"ד מה (5) 764, אם כי שם היה מדובר במידע בנקאי, ושם נאמר כדלקמן:

                "..... בבואנו לדון בסעיף 2 (8) לחוק הגנת הפרטיות יש להסיר מיד טענה שטען בא כוחם המלומד של המבקשים והוא כי סעיף זה אינו מגן על מי שנפטר, שכן נוקט הוא לשון "אדם" ואין לך "אדם" אלא מי שהוא בחיים. פירוש זה, שמשמעו כי זכות הפרטיות שהיתה לאדם בחייו על פי החוק הופכת למירמס לאחר מותו - נוגד את תכלית החוק. זכות הפרטיות האמורה אינה עוברת מן העולם יחד עם בעל הזכות, והיא ממשיכה להיות מוגנת גם לאחר מותו, אלא שבמקומה של בעל הזכות "המקורי" שעם מותו אינו כשר עוד לזכויות (ראה ס' 1 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב - 1962) באם יורשיו תחתיו כבעלי אותה זכות שהיתה למורשם.....".

8.         להלן אביא מתוך הלכת סלס (בע"מ 3542/04 בעניין סלס נ' סלס, מפיה של כבוד השופטת פרוקצ'יה (החלטה בבית המשפט העליון מיום 20/6/05) (פורסם במאגר "נבו")

            במקרה המובא לעיל התבקש בית המשפט להורות לאימו ולבת זוגו של המבקש להמציא דפי חשבון בנקאיים המתייחסים לחשבונותיהן בבנקים כדי שיועמדו לעיון בבית המשפט, כחלק ממסכת הראיות אשר באמצעותן "ניתן יהיה לבחון את מצבת הכנסותיו האמיתיות של המבקש".

            להלן אביא מפסק דינה של כבוד השופטת פרוקצ'יה, דברים היפים לענייננו:

                "בקשה זו מעלה את שאלת האיזון בין ערך ההגנה על הפרטיות לבין אינטרס הפרט והכלל לקיים משפט - אמת, תוך חשיפת מלוא הנתונים הרלבנטיים ההכרחיים למתן הכרעה משפטית מושכלת, הנשענת על תשתית עובדתית מלאה.

                השאלה היכן עובר קו הגבול בין ההגנה על הערך האחד לעומת הצורך בהגשמתו של הערך האחר כבר עלתה בעבר והיא אינה חדשה עימנו.

                חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, קובע בסעיף 7 את זכות היסוד של האדם לפרטיות וצנעת הפרט. סק (א) קובע כי "כל אדם זכאי לפרטיות ולצענת חייו סק (3) קובע כי "אין פוגעים ביסוד שיחו של אדם, בכתביו או הרשומותיו" חוק הגנה על הפרטיות התשמ"א - 1981, קובע את תוכנה המפורט של זכות ההגנה על הפרטיות בקובעו כי "לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו...".