נדחתה בקשה לביטול רטרואקטיבי של הכרזת חסויה כפסולת דין

1.         בפני בקשה לבטל רטרואקטיבית את הכרזת המנוחה פלונית ז"ל (להלן: "המנוחה") כפסולת דין.

המבקש, חברת אלמוני, הינו בית אבות ב..., בו שהתה המנוחה משנת 1986 ועד למועד פטירתה בשלהי שנת 2005.

המבקש הינו הזוכה היחיד בצוואת המנוחה מיום 9.7.02.

השתלשלות העניינים

2.         ביום 24.12.80 נפטר בעלה של המנוחה....(תעודת הפטירה צורפה כנספח ב' לבקשה).

ביום 25.9.83 הוגשה לבית המשפט המחוזי בת"א, ע"י ב"כ היועמ"ש במשרד הסעד דאז, בקשה להכריז על המנוחה פסולת דין ולמנות לה אפוטרופוס (מ"א 2759/83). בבקשה נטען, כי לאחר מות בעלה של המנוחה חלה הידרדרות במצבה הנפשי, והיא אושפזה בביה"ח הפסיכיאטרי שלוותה. עוד נטען, כי יש צורך במינוי אפוטרופוס אשר יוכל להחליט על סידור המנוחה בבית אבות סיעודי. הומלץ על מינויו של מר ב', ידיד של המנוחה, כאפוטרופוס על גופה ועל רכושה.

לתמיכה בבקשה למינוי אפוטרופוס צורפו המסמכים הבאים: מכתב מיום 8.2.82 מאת ד"ר ג. קלמן, מנהל מחלקה במרכז לבריאות הנפש שלוותה ו- ש. בכר, עו"ס פסיכיאטרית בשלוותה, לב"כ היועמ"ש; תעודת עובד ציבור של רחל פרידמן, עובדת סוציאלית מהמחלקה לשירותי רווחה ברמת השרון, מקום מגורי המנוחה ובעלה ז"ל, מיום 2.4.82; וחוות דעת פסיכיאטרית מיום 12.7.83 של ד"ר ג. קלמן. כן צורף כתב הסכמה של ב' למינוי המוצע.

מכלל מסמכים אלה עלה, כי מצבה הבריאותי של המנוחה הידרדר לאחר מות בעלה, היא החלה סובלת ממצבי פרנויה, אושפזה לתקופות ממושכות בשנים 81'- 82' בביה"ח שלוותה, ואף שוהה שם כחולת יום החל משנת 1982 ועד למועד הגשת הבקשה. כלל הגורמים שלעיל סברו, כי המנוחה אינה מסוגלת לטפל בענייניה, ויש למנות לה כאפוטרופוס את מר ב'.

התיק נקבע לדיון ליום 20.11.83, ואף נשלחה הודעה בעניין זה ע"י מזכירות בית המשפט המחוזי, למר ב' ולמנוחה.

השתלשלות העניינים בהמשך לא נתבררה מכתבי הטענות, אולם ידוע כי ביום 1.11.83 קיבל בית המשפט המחוזי את הבקשה להכרזת פסלות ולמינוי אפוטרופוס, וניתן צו המכריז על המנוחה פסולת דין, וקובע כי מר ב' יכהן כאפוטרופוס על גופה ועל רכושה. בהודעת המזכירות מאותו יום בוטל הדיון שהיה קבוע ליום 20.11.83.

(העתק הבקשה במ"א 2759/83 וכלל המסמכים הנלווים צורפו כנספח ד' לבקשה בנדון).

האפוטרופוס, מר ב', נפטר ביום 16.12.85, ולאחריו לא מונה אפוטרופוס אחר למנוחה (ר' תעודת פטירה אשר צורפה כנספח ה לבקשה).

בשנת 1985 נכנסה המנוחה להתגורר בבית האבות אלמוני. המנוחה הובאה לשם ע"י קרובת משפחה שלה, גב' א'.

ביום 9.7.02 חתמה המנוחה על שטר צוואה בפני עדים, על פיו היא מצווה את כלל רכושה למבקש וזאת תמורת ביצוע פעולות להנצחת זיכרה כמפורט בצוואה (ר' נספח א' לבקשה).

יצוין, כי במועד עריכת הצוואה נבדקה המנוחה ע"י ד"ר ג', אשר ציין במסמך שצורף לבקשה, כי שיפוטה של המנוחה והתמצאותה במקום שמורים, הליכי תפיסתה וחשיבתה תקינים. כן צוין כי היא: "מבינה את טבעה (כך במקור - ש.ב.) של צוואה. ...נמצאה צלולה ביום בדיקתה, מסוגלת לטפל בענייניה הכספיים ולערוך צוואה. אי לכך, כל מסמך החתום על ידה נעשה זאת [כך במקור- ש.ב.] בהבנה מלאה על כל המשתמע והנובע מחתימתה על המסמכים". (ר' נספח א' לבקשה).

בשלהי שנת 2005 נפטרה המנוחה.

לאחר פטירת המנוחה פנה המבקש לרשם לענייני ירושה והגיש בקשה לקיום צוואת המנוחה.

במכתב למבקש מיום 18.3.07 הודיע ב"כ האפוטרופוס הכללי, כי היות והמנוחה הוכרזה פסולת דין ביום 1.11.83 הרי שאין תוקף לצוואה שנעשתה על ידה בתקופת פסלותה (ר' העתק המכתב אשר צורף כנספח ג' לבקשה).

לאור התנגדות ב"כ האפוטרופוס הכללי לקיום הצוואה, הועברה הבקשה מהרשם לענייני ירושה לבית משפט זה ביום 17.6.07 (ת"ע 2880/97 בפני כב' השופטת מטלין) מכוח סעיף 67א(א)(3) לחוק הירושה, התשכ"ה - 1965 (להלן: "חוק הירושה").