נדחתה בקשה לביטול איסור שימוש ברכב

1.         העובדות הצריכות להחלטה פשוטות הן.  מגישי הבקשה הם פורמלית מר יינון קול (להלן: "הבן") ואביו מר שלמה קול (להלן: "האבא").  

2.         בתאריך 10.6.2006 בסמוך לשעה 03:15, בשבת לפנות בוקר נתפס הבן יינון קול על ידי המשטרה ובבדיקות נשיפה התברר שהנאשם שיכור על פי החזקה שבחוק.  רישיונו נפסל על ידי קצין משטרה ובנוסף ניתנה לו הודעת אי שימוש בכלי רכב והוא הצטווה להחנות את רכבו בחניון הלאום ושם אכן חונה הרכב.

3.         לפני הופיע היום האבא שלמה קול וביקש לבטל את הודעת אי-שימוש בנימוקים שונים ומפורטים.  היות ומדובר בשאלה חדשה יחסית שרק לאחרונה החלה לעמוד לפני פתחו של בית משפט זה, מן הראוי לעיין בה מעט.  לצורך כך נעבור ראשית על החוקים והתקנות הרלוונטיים לשאלה, ואחר כך נברר מתי יפעיל קצין המשטרה את סמכותו ואלו שיקולים צריך בית המשפט לשקול בעניין זה, ולבסוף נבחון את השאלה על המקרה שלפנינו.

4.         אציין כי הארכתי במקצת משום שמדובר בשאלה הנוגעת לרבים שמן הסתם נדון בה עוד פעמים רבות.  אקדים ואומר רק החלטתי לדחות את הבקשה שכן אין לו למבקש להלין אלא על עצמו.  על כל נהג לדעת כי אם ייתפס נוהג בשכרות, הרי בנוסף לכל עונש, יושבת רכבו לחודש ימים ועל חשבונו, שכן מחיר האחסון הלא נמוך הוא על בעל הרכב.  וזאת גם אם הרכב לא רשום על שמו.  אשר לכן, על כל בעל רכב לשקול היטב היטב למי מוסר הוא את רכבו ולדעת כי יכול וייענש בשל התנהגות אותו בעל רכב.

המבנה המשפטי

5.         סעיף 57(א)2 לפקודת התעבורה קובע בהאי לישנא לגבי עבירות המופיעות בתוספת השביעית:

"היה לקצין משטרה יסוד להניח כי יוגש כתב אישום נגד הנהג, רשאי הוא למסור לו הודעת איסור שימוש ברכב שבו נעברה העבירה לתקופה של 30 ימים.

התוספת השביעית כוללת בחובה מספר עבירות וביניהן עבירה לפי סעיף 62(3) לפקודה שהיא עבירת השכרות.  מדובר בתיקון חדש יחסית לחוק שרק לאחרונה החלה המשטרה לעשות בו שימוש נרחב עקב הבעיה הטכנית (בעבר) של מציאת מקום מתאים להעמדת הרכב בתקופת פסילה.

6.         על החלטה זו של קצין המשטרה ניתן לערער לפני בית המשפט לתעבורה, והסעיף הרלוונטי הוא זה:

75ב.1    (א)        בעל הרכב שלגביו ניתנה הודעת איסור שימוש לפי סעיף 57א וכן הנהג שקיבל את ההודעה, רשאים לבקש מבית המשפט, המוסמך לדון בעבירות תעבורה, לבטל את הודעת איסור השימוש; בית המשפט יחליט בבקשה לאחר ששמע את היועץ המשפטי לממשלה או את בא כוחו או שוטר.

(ב)        בית המשפט יבטל את הודעת איסור השימוש אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:

(1)        הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו;

(2)        מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב, ובעל הרכב עשה כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה כאמור בסעיף 57א(א).

(ג)        בית המשפט רשאי לבטל את הודעת איסור השימוש, או לקבוע תקופה קצרה יותר לאיסור השימוש, בתנאים או ללא תנאים, אם התקיימו נסיבות אחרות מאלה האמורות בסעיף קטן (ב), המצדיקות זאת ולעניין זה רשאי בית המשפט להביא בחשבון, בין השאר, את הזיקה בין בעל הרכב לבין מי שנהג ברכב.

7.         נמצאנו למדים כי ישנם מקרים שבהם בית המשפט מתבקש לבטל את הודעת איסור השימוש.  אלו הם מקרים שבהם הרכב נלקח מהבעלים ללא הסכמה, או במקרים שבהם הנהג פעל בניגוד להוראות בעל הרכב שעשה כל שביכולתו למנוע את העבירה.  במקרים אחרים, רשאי בית המשפט לעשות זאת אם קיימות נסיבות אחרות המצדיקות זאת.  השאלה היא לכן פרשנותם של סעיפים אלו המתייחסים למקרים שבהם יתערב בית המשפט בהחלטתו של קצין המשטרה, ובהם יעסוק הסעיף הבא.

ההבדל בין התערבות בפסילה מנהלית להשבתת הרכב

8.         ישנה פסיקה לא מעטה העוסקת בפסילה מנהלית של רישיון הנהיגה ובנסיבות בהן יתערב בית המשפט.  אולם צריך לזכור כי המחוקק עצמו שינה את לשונו והבדיל היטב בין פסילה מנהלית של הרישיון לבין פסילה מנהלית של רישיון הרכב.  בפסילה מנהלית של רישיון הרכב נקבע כי בית המשפט יעשה זאת "אם התקיימו נסיבות אחרות מאלה האמורות בסעיף קטן (ב), המצדיקות זאת ולעניין זה רשאי בית המשפט להביא בחשבון, בין השאר, את הזיקה בין בעל הרכב לבין מי שנהג ברכב".

9.         אולם בפסילה מנהלית של רישיון הנהיגה נאמר כי בית המשפט יחזיר את רישיון הנהיגה למי שנפסל אם "שוכנע שביטול הפסילה לא יפגע בביטחון הציבור" (סעיף 48 לפקודה).  דהיינו, כדי שרישיון הנהיגה יוחזר למי שנפסל די להוכיח שביטול הפסילה לא יפגע בביטחון הציבור.  אולם כשמדובר ברישיון רכב, הרי צריכות להיות נסיבות אחרות מצדיקות זאת.

10.        נראה כי הסיבות להבדל ברורות.  כאשר נפסל רישיון הנהיגה של הנהג, הרי הדגש הוא על נהיגתו של הנהג.  אולם כשנפסל רישיון הרכב, הרי מובן שיש כאן אפקט ענישתי.  אין כאן רק עניין של מניעת הנהיגה מהנהג שכן לשם כך די היה בפסילת רישיון הנהיגה. אשר לכן, צריך נסיבות מיוחדות שיצדיקו זאת.  והשאלה היא כמובן מהן אותן נסיבות מיוחדות שעל בית המשפט לשקול?

הנסיבות הרלוונטיות - ראיות טובות, נסיבות האירוע ונסיבותיו האישיות של הנהג

11.        בראש ובראשונה דומנו שעל בית המשפט לבדוק את הראיות.  אם אין ראיות טובות ואפילו יותר מטובות נגד הנהג, יש בכך סיבה טובה ומספקת שבית המשפט יבטל את פסילת רישיון הרכב.  במיוחד נכון הדבר לגבי פסילת רישיון הרכב שכפי שהסברנו היא כבר מעין ענישה.  רק אם יש ראיות טובות שכאלה, ניתן לפסול.