נדחו תביעות לקבלת כספים ולחיוב בדמי שימוש בדירה

עסקינן בשתי תובענות. האחת - תביעת התובעת למתן סעד הצהרתי, ולמעשה, למתן סעד כספי המחייב את הנתבע לשלם לידיה מחצית הכספים שנצברו, לטענתה, במהלך החיים המשותפים לה ולנתבע. השניה  - תביעת הנתבע להשבת כספים ששילם, לדבריו, למזונות התובעת בשעה שעבדה והשתכרה תוך העלמת עובדה זו מבית המשפט. בגין רכיב זה בכתב התביעה נתבע הסך של 41,070 ש"ח. כמו כן עתר הנתבע לחיוב התובעת בשכר ראוי  בגין שימושה בחלקו בדירת המגורים בסך של 46,313 ש"ח ולסך של כ - 40,000 ש"ח, מחצית הערכת שווי תכולת הדירה. לשם הנוחיות תיקרא התובעת בתמש 33951/00 והנתבעת בתמש 33952/00 - התובעת, ובהתאמה - הנתבע.

משך למעלה מחמש עשרה שנים מנהלים הצדדים תובענות זה כנגד משנהו.

עובדות

1.         התובעת והנתבע נישאו כדמו"י ביום 25/8/85 והתגרשו ביום 6/11/97.

2.         מנישואיהם נולדו שני ילדיהם.

3.         אין מחלוקת בין הצדדים כי מאז 30/6/91, עת עזב התובע את דירת המגורים, חיו הצדדים בפירוד.

4.         התובעת הגישה תביעה למזונות כנגד הנתבע, בשמה ובשם שני ילדיהם הקטינים, בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בת.מ.א 4243/90, ביום 2/10/90.

בתובענה זו ניתנה החלטה בעניין המזונות הזמניים ע"י כב' השופט דיאמנט ביום

4/11/91, לפיה חויב הנתבע במזונות התובעים כולם בסך של 1,200 ש"ח לחודש ובהוצאות החזקת הבית, כמפורט בהחלטה.

ביום 6/5/93 ניתן פסק הדין בתובענה ע"י כב' השופט זפט. בפסק הדין הותיר כב' השופט זפט את המזונות הזמניים על כנם עד ליום 1.5.93 וממועד זה ואילך, חייב את הנתבע בהשלמת מזונות התובעת בסך של 1,000 ש"ח לחודש ובמזונות הקטינים, הכל כמפורט בפסק הדין (להלן : "פסק הדין הראשון"). 

5.         מאחר שהתובעת חויבה בגט פיטורין, במסגרת תביעת הנתבע בבית הדין הרבני, עתר הנתבע בתובענה בת.מ.א 4416/94 לביטול חיובו בהשלמת מזונותיה עפ"י פסק הדין הראשון. ביום 1/10/95 ניתן פסק הדין לפיו בוטל חיוב הנתבע בהשלמת מזונות התובעת החל מיום 22/11/94 (להלן : "פסק הדין השני").

6.         בינתיים, הגיש הנתבע תביעה לפירוק השיתוף בדירת הצדדים ברח' ___  ב_____ (להלן : "הדירה"), בבית משפט השלום ברחובות.

ביום 20/7/94 הורה בית המשפט על פירוק השיתוף בדירה בדרך של מכירתה למרבה במחיר. באי כוח הצדדים דאז מונו ככונסי נכסים ביום 12/2/97.

7.         התובעת רכשה את חלקו של הנתבע בדירה ביום 7/1/98 בסך של 77,750 $.

8.         בעקבות צו פירוק השיתוף שניתן בבית משפט השלום, פנתה התובעת בשם הקטינים בתביעה לפסיקת מדורם בת.מ.א 3033/93. תביעה זו הועברה לבית המשפט לענייני משפחה והתבררה בתמש 6580/96.

ביום 19/1/97 ניתן פסק דינו של כב' השופט בוקובסקי, לפיו חויב הנתבע בסך של 215$ לחודש, בערכם השקלי. פסק הדין ניתן עפ"י הערכת שני שמאים, לפיה עלות שכ"ד בת 4 חדרים באזור המגורים הנבדק עומדת ע"ס של 600 $ לחודש.

9.         בין ההליכים הנ"ל לבין שמיעת התובענות דנן התקיימו הליכים נוספים בתמש 33950/00, תובענה שהוגשה ע"י התובעת בשם ילדי הצדדים להגדלת מזונותיהם, בתמש 33953/00 תביעת הנתבע להפחתת המזונות ובתמש 33954/00, תביעת הבן______ לפסיקת מזונותיו לאחר שבגר. תובענות אלו הסתיימו בהסכמה.

10.        מועד הקרע בין הצדדים נקבע בהסכמה באוקטובר 1990, מועד הגשת התובענה הראשונה ע"י התובעת למזונות, (עמ' 6 לפרוטוקול מיום 11/7/02 להלן : "תקופת השיתוף").

11.        בדיון הראשון שהתקיים ביום 27/1/03 הודיעו ב"כ הצדדים כי ישקלו הסכמה לדחיית שתי התובענות על הסף. הנתבע הסכים ואולם התובעת הודיעה ביום 10/4/03 כי היא עומדת על ניהול תביעתה לגופה.