נדחו תביעה לפיצוי בגין טיפול משפטי רשלני ותביעה שכנגד בגין לשון הרע

בפני תביעה כספית בסך 65,000 ש"ח להם עותר התובע לחייב את הנתבע, בגין נזק ועוגמת נפש, להם טוען התובע כי נגרמו לו בגין טיפולו המשפטי של הנתבע בפיצוי בגין תאונת דרכים אשר נגרמה לו, ותביעה שכנגד בסך 100,000 ש"ח להם עותר התובע שכנגד לחייב את הנתבע בגין לשון הרע.

בפסק דין זה:

התובע והנתבע שכנגד (להלן: " התובע").

הנתבע והתובע שכנגד (להלן: " הנתבע).

תמצית טענות התובע :

התובע, מנהל בחברה להיסעים ובעל חברת אוטובוסים להסעות וטיולים, נפצע בתאונת דרכים סיום 3.12.03. כתוצאה מפציעתו הוכרו לו 56 ימי אי כושר ראשונים וכן עבר טיפול רפואי ראשוני ומעקב אצל הרופא המטפל.  לאחר מכן קיבל עוד 14 ימי אי כושר.

התובע פנה אל חברת הביטוח, אשר מסרה את הטיפול הרפואי לעו"ד אדטו אורלי וביום 18.8.04 פנה אליה התובע, כדי שתעביר את הטיפול המשפטי לעו"ד ברדוגו דניאל. עו"ד אדטו לא פעלה כפי שביקש והתובע מסר את עותקי המסמכים אשר היו בידו לעו"ד ברדוגו, אשר פנה ביום 12.1.06 אל חברת הביטוח  "הכשרת הישוב בע"מ" וזו השיבה לו כי התביעה סולקה כבר ביום 6.11.05.

התובע, אשר לא חתם על כתב סילוק ולא ידע דבר לגבי סילוק התביעה, פנה אל סוכן הביטוח, ואז הסתבר לו, כי התביעה סולקה על ידי הנתבע תמורת הסכום של 1,200 ש"ח ביום 16.11.05. זאת, למרות שהתובע לא הכיר כלל את הנתבע ולא חתם לטובתו על יפויי כוח ו/או כתב סילוק למבטחת.

בעקבות פניית סוכן הביטוח אל הנתבע, הגיע האחרון אל משרד סוכן הביטוח והסביר, כי קיבל את התיק המשפטי מעו"ד אדטו, וסגר את התביעה כנגד קבלת סך 1,200 ש"ח, אותם שכח להעביר לידי התובע. באותו מעמד, אף השאיר שיק בסכום זה במשרד סוכן הביטוח אשר הועבר לב"כ הנתבע.

עוד הסתבר, כי הנתבע אף העביר לחברת הביטוח כתב סילוק, חתום לכאורה בידי התובע, אך התובע מעולם לא הוזמן למשרד הנתבע לחתימה על כתב הסילוק, לא חתם עליו וכלל אינו מכיר את הנתבע.

לטענת התובע, כבעלים של חברת אוטובוסים הוא השתכר בתקופה הרלוונטית 10,000 ש"ח לחודש ולכן ,הגיע לו סכום גבוה של לפחות 50,000 ש"ח, בגין הפסד 70 ימי עבודה.

התובע עותר לחייב את הנתבע לשלם לו את סכום התביעה כפיצוי לנזק שנגרם לו בגין התאונה ועוגמת הנפש אשר גרם לו התובע.

תמצית טענות הנתבע :

לטענת הנתבע, כתב התביעה הינו רצוף השמצות נגדו, בעוד שפעל נמרצות לטובת התובע להשגת כסף בגין תאונה אשר ספק אם ארעה כלל.

לגרסת הנתבע, הוא טיפל עבור התובע בתאונה ברכב טויוטה מ.ר. 7212723 (להלן: " הטויוטה") ולא באוטובוס מ.ר. 3725000 (להלן: " האוטובוס"), כנטען בכתב התביעה. הוא מעולם לא ייצג את התובע בתאונה אשר ארעה לטענתו, ביום 30.12.03 ולתובע אין כל מסמך רפואי, המעיד על כל פגיעה אשר נגרמה לו כתוצאה מאותה תאונה. לא ברור כי המסמכים הרפואיים הקיימים ואשר הומצאו על ידי התובע הינם בקשר עם אותה תאונה וטשטוש ראייתו נובע מיתר לחץ דם, ממנו סובל התובע.

הנתבע גם מכחיש את טענת התובע, לפיה קיבל אובדן ימי כושר, כיוון שהאישור הרפואי הינו מיום 23.2.04 כשלושה חודשים לאחר התאונה הנטענת, אין לו כל קשר אליה ואין מדובר באישור אשר ניתן עקב תאונת דרכים.

אישור המחלה אשר המציא התובע, בקשר עם התאונה הנטענת, הינו למשך 4 ימים בלבד, ניתן 3 חודשים לאחר התאונה ולא קשור עמה.

הנתבע מעולם לא טיפל בתאונה שבה היה מעורב אוטובוס, בגינה פנה התובע אל עו"ד אדטו, אשר עבדה בשיתוף עם הנתבע ולמיטב ידיעתו, עו"ד אדטו העבירה לידי עו"ד ברדוגו כל מסמך שנדרשה על ידי התובע.

לאור כל האמור לא ברור חישוב הפיצוי הנטען על ידי התובע בסך 50,000 ש"ח, כאשר מדובר בתובע שהוא בן 66.