נדחו טענות אשה כלפי בעלה והבנק בעניין ביצוע פעולות בחשבון ללא רשותה

1.         עסקינן בתביעה כספית על סך של 243,000 ש"ח נכון ליום הגשתה בתאריך 13.4.03 (על סכום זה שולמה אגרה), שהגישה התובעת נגד בנק הפועלים בע"מ סניף בקה אל גרביה (להלן: "הבנק"), ונגד בעלה (הנתבע 2 - להלן: "הנתבע"), עמו היא מצויה בהליכי גירושין ובהליכים משפטיים שונים הקשורים לחיי הנישואין שלהם, החל משנת 2000.

2.         התובעת פתחה ביום 17.9.91 חשבון בבנק שמספרו 196729 (להלן: "החשבון").

3.         גם בעלה, הנתבע, פתח ביום 2.3.94 חשבון בבנק שמספרו 224900 (להלן: "חשבון הנתבע").

4.         לטענת התובעת, בין השנים 1998 עד 2000, משך הנתבע מהחשבון סכומים שונים, בסכום כולל נומינלי של 243,000 ש"ח, ללא הרשאתה ו/או הוראתה, והבנק איפשר משיכות אלה שלא כדין.

מכאן טוענת התובעת לחבותם של הנתבעים, יחד ולחוד, להשיב לה את הסכומים שנמשכו כאמור.

5.         הבנק מעלה בכתב הגנתו מס' טענות הגנה, שהעיקרית בהן היא, שכל המשיכות שבוצעו בחשבון ע"י הנתבע, נעשו בהוראתה ו/או באישורה של התובעת. לכן אין, ולא צריכה להיות, לתובעת, כל טענה כלפי הבנק בנדון.

6.         הנתבע, בכתב הגנתו, מעלה שתי טענות הגנה עיקריות, כדלקמן:

א.         כל משיכות הכספים מהחשבון נעשו ע"י הנתבע, בהסכמתה, ברשותה ובאישורה של התובעת. משיכות אלה היו למעשה העברות הכספים מהחשבון לחשבון הנתבע.

ב.         הן החשבון והן חשבון הנתבע שימשו למעשה כחשבונות משותפים לצורכי בני הזוג ובני ביתם, ולכל הוצאותיהם המשותפות. ככאלה, היו מבוצעות מדי פעם העברות כספים מהחשבון לחשבון הנתבע באישורה כאמור של התובעת. במקביל היה הנתבע מפקיד כספים בחשבון.

            כאמור, כל הכספים שנמשכו מהחשבון, הועברו לחשבון הנתבע, ושימשו את ההוצאות המשותפות של בני הזוג ומשפחתם.

דיון והכרעה .

7.         לטעמי, השאלה העיקרית וכמעט הבלעדית הדורשת הכרעה בתובענה זו היא, האם משיכות הכספים נשוא תובענה זו או העברתם לחשבון הנתבע, ע"י הנתבע, נעשו באישורה ו/או בהוראתה , של התובעת?

            אם נגיע למסקנה חיובית ברורה וחד משמעית אודות שאלה זו, בכך יישמט הבסיס מתחת לתובענה זו.

            רק אם התשובה לא תהיה ברורה או לא החלטית, נבחן שאלה נוספת, והיא - האם החשבון דנן שימש כחשבון משותף לבני הזוג, וההשלכות לכך.

אישורה ו/או הוראתה של התובעת למשיכות/העברות הכספים .

8.         כאמור, התובעת טוענת כי כל משיכות הכספים מהחשבון נעשו ללא ידיעתה, וממילא ללא אישורה או רשותה.

9.         לנוכח טענת ההגנה שהועלתה ע"י הנתבעים, על-פיה חלק מכריע מהאישורים, אם לא כולם, שנתנה התובעת למשיכות הכספים האמורות היו אישורים טלפוניים, טרחה התובעת לציין בכתב התביעה כי "לא חתמה על שום מסמך ו/או טופס ו/או אישור אשר מאפשר לה לבצע פעולות בנקאיות דרך הטלפון" (סעיף 7).

10.        כשצירף הבנק לכתב הגנתו טופס "מתן הוראות באמצעות פקסימיליה ו/או טלפון" (להלן: "טופס הוראות טלפוניות"), עליו חתמה התובעת בתאריך 19.4.95 (נספח ו(1) לכתב ההגנה), ציין ב"כ התובעת בישיבת קדם המשפט ביום 29.2.04 כי התובעת לא חתמה על מסמך כנ"ל. בהמשך, סייג קצת ב"כ התובעת את דבריו וציין כי "מרשתי לא יודעת כרגע לומר אם היא חתומה על המסמך הזה או לא, היא לא זוכרת..." (עמ' 1 לפרו' ש' 14-20).