נדחה ערר על החלטת מעצר עד תום ההליכים לנתפס עם נשק

ערר הסנגוריה נגד החלטת ביהמ"ש קמא להורות על מעצרו של העורר עד תום ההליכים.

העורר נעצר עת נסע יחד עם אחר בסמוך לא-רם. בחיפוש שנערך על העורר נתפס אקדח ובו מחסנית ריקה.

מאז מעצרו מסר העורר גרסאות שונות, כשתחילה טען כי אקדח שייך לו (ראה דו"ח מעצר, דו"ח עימות, וכן אמרת העורר מיום 23.4.08), ובהמשך מסר כי האקדח של חברו, שנהג ברכב.

בימ"ש קמא התרשם מקיומן של ראיות לכאורה ומעילת מעצר, והורה על מעצר כאמור.

בערר חוזר הסנגור על טיעוניו בדבר מחדלי חקירה, לאחר שלא נבדקה הימצאות טביעות אצבע על האקדח. עוד טוען הסנגור כי שחרורו של הנוסע השני ברכב, שהוא בעל עבר פלילי בתחום, ולגביו קיימות ראיות לא מעטות, יוצר אפליה פסולה.

התביעה הצבאית סומכת את ידיה על החלטת בימ"ש קמא. כן מציינת התביעה כי ברשותה מזכר משטרתי ממנו עולה שהאקדח נבדק ולא נמצאו טביעות אצבע של המשיב או של חברו.

טיעוניו של הסנגור זכו להתייחסות מלאה בהחלטת בימ"ש קמא. מעיון בראיות התרשמתי כי יש בסיס מוצק לקביעת בימ"ש קמא בדבר קיומן של ראיות לכאורה. כן ציין בצדק ביהמ"ש כי העבירה מקימה עילת מעצר, במיוחד על רקע עברו הפלילי בר ההפעלה של העורר.

מטבע הדברים, מאחר שהעורר נתפס עם הנשק, וקיבל על עצמו את האחריות להחזקתו, לכל הפחות בתחילת החקירה, בעוד חברו מכחיש באופן קונסיסטנטי, אין בשחרור החבר כדי ליצור אפליה בין השניים.

לנוכח האמור נדחה הערר.

ניתנה היום, 11 במאי 2008, ו' באייר התשס"ח, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

המשנה לנשיא

רמ"שית: