נדחה ערעור על החלטה על חקירת בעלי מניות במסגרת הליכי פירוק של החברה

1.        עניינה של הבקשה שלפני בהחלטת ביניים של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט ע' עיילבוני), אשר הורה בתאריך 10.10.2007 על חקירת המבקשים בפניו מכוח סעיף 288 לפקודת החברות (נוסח חדש), התשמ"ג - 1983 (להלן - "הפקודה") במסגרת הליכי פירוק של חברת שט-גד שירותי טרקטורים בע"מ (להלן - "החברה"). החלטה זו באה לאחר שמפרק החברה, המשיב 1, הפסיק - בתחילתו - בירור שנערך על ידו, בגדרו ניסה לקבל פרטים ומסמכים שונים מהמבקשים.

2.        החברה הינה חברה פרטית, שנרשמה כחברה בתאריך 15.5.1987. החברה הינה הבעלים של מוסך לתיקון טרקטורים ומכונות חקלאיות. המבקש 1 הינו בעל 50% ממניות החברה. המבקשים 2 ו-3 הם בנו ואשתו של המבקש 1, שהועסקו בחברה והיו שותפים, על פי הטענה, לפעילויות שונות של המבקש 1 בה. המשיבה 4 הינה אלמנתו ויורשתו של המנוח, מר דוד ולצר ז"ל (להלן - "המנוח"), שהיה בעל 50% ממניות החברה.

           ברקע בקשת החקירה מצוי סכסוך מתמשך בין המבקשים לבין המשיבה 4, שמלוא פרטיו אינם נחשפים בבקשה שבפני ובעובדות המובאות בה. על מהותו של סכסוך זה ניתן ללמוד מתגובתה של המשיבה 4 וכן מבקשת הפירוק שהוגשה מטעם בעלה המנוח של המשיבה 4 טרם מותו. כעולה מבקשת הפירוק, ניהול החברה הגיע למבוי סתום בשל חוסר אמון שנוצר בין המבקשים לבין המנוח. המנוח טען בבקשת הפירוק שהוגשה עוד בחייו כאמור, כי המבקש 1 ניצל את היעדרותו מן החברה בשל מחלת הסרטן הקשה בה לקה, לצורך ביצוע פעולות שונות בנכסי החברה, אשר נועדו לנשל אותו מזכויותיו בחברה ולהבריח את נכסיה.

3.        בתאריך 22.1.2006 ניתן צו פירוק לחברה, בהסכמת המבקש 1. המפרק הנוכחי, הוא המשיב 1, מונה לתפקידו בתאריך 10.9.2006 [לאחר שהמפרק הזמני (המנהל המיוחד) שפעל קודם לכן לא היה מקובל על המבקשים כמפרק קבוע, שכן הוא תהה על כמה ממעשיהם בחברה וביקש לחקרם]. בסמוך לכניסתו לתפקידו החל המשיב 1 לפעול בענייני החברה, לרבות ביצוע השלמה של חקירות שונות בנושאים הקשורים לעסקי החברה, נכסיה והתלונות ההדדיות של בעלי המניות לגבי פעולות שנעשו ברכוש החברה.

           לאחר פגישה שקיים המשיב 1 עם המבקשים, במסגרתה מסרו לו מסמך מטעמם המתייחס לטענות המנוח ולטענותיהם הם, זימן המשיב 1 את המבקשים למשרדו - לתאריך 26.6.2007 - על מנת לברר עמם את הממצאים השונים שהצטברו אצלו בנושאים מגוונים ולשמוע עמדתם. לטענת המשיב 1, מיד בתחילת הבירור האמור החלה באת-כוח המבקש 2 להתערב בהתנהלות ההליך בצורה שלדעת המשיב 1 לא איפשרה לו להמשיך את הבירור. אשר על כן החליט המשיב 1 להפסיק את ההליך ולפנות לבית המשפט בבקשה שיקיים חקירה בפניו בהתאם לסעיף 288 לפקודה.

           המבקשים התנגדו לבקשה, בין השאר, מן הטעם שלשיטתם מוצתה הזכות לקיים פרוצדורה זו בהליך שהתקיים בתאריך 1.3.2006 בפני המפרק הזמני, שקדם למשיב 1. זאת ועוד - לשיטת המבקשים, המפרק "סימן את מטרתו", ותכלית החקירה שהוא מבקש לערוך הינה ביסוס תשתית ראייתית להגשת תביעות כנגד המבקשים. לגישתם - מטרה זו איננה מאפשרת זימונם לחקירה מכוח סעיף 288 לפקודה.

4.        בית המשפט הנכבד קמא קיבל את בקשת המשיב 1 והורה על קיום החקירה בפניו. את החלטתו הוא הכפיף לשלוש הוראות:

"(1) על המפרק להכין שאלון בכתב לכל אחד מהמשיבים, השאלון יימסר לבית המשפט ולכל אחד מהמשיבים, בפתח חקירתו, והמשיב הנחקר ישיב על השאלות לפרוטוקול בית המשפט.

(2) אם לדעת המפרק על המשיבים להגיע לדיון מצויידים במסמכים, עליו להודיע על כך בתוך 7 ימים מהיום, לבית המשפט, עם העתק למשיבים.

(3) המפרק יזמן את המשיבים שברצונו לחקור לדיון הנ"ל."

           כנגד החלטה זו מכוונת הבקשה שלפני.

5.        עמדת המבקשים היא כי נפלו בהחלטת בית המשפט הנכבד קמא מספר פגמים המחייבים התערבות ערכאת הערעור כבר בשלב זה - וזאת משורה של טעמים:

             ראשית, ההחלטה איננה מנומקת ולגישת המבקשים יש בכך כדי להביא לביטולה.

             שנית, המבקשים טוענים כי זכותו של המפרק לקיים חקירה כבר מוצתה.

             שלישית, מטרת החקירה - להכין תשתית ראייתית להגשת תביעות כנגד המבקשים - איננה באה בגדר התכליות המתירות חקירה לפי סעיף 288 לפקודה.

           רביעית, החקירה המבוקשת מהווה ניסיון של המפרק לגרום להפללה עצמית של המבקשים.

6.        בתאריך 13.11.07 קבעתי כי הבקשה מצריכה תגובה והוריתי לצדדים להשיב לבקשה בהתאם. עוד לפני קבלת תגובות הצדדים, הודיעו המבקשים כי בתאריך 30.10.07 ניתן בבית המשפט המחוזי בנצרת - בהחלטה מנומקת - צו לעיכוב ביצוע ההחלטה, נשוא בקשת רשות הערעור, עד למתן החלטה בבקשה שבפני. בתאריך 20.7.08 ביקשתי כי מפרק החברה יעביר לבית המשפט העתק מהבקשה שהגיש לבית המשפט הנכבד קמא בנושא החקירות המבוקשות על-ידו (על צרופותיה) וכן העתק מהפרוטוקולים של חקירות המבקשים שנערכו בפני המפרק הזמני ובפניו. רובם של מסמכים אלה לא צורף מלכתחילה לכתבי בי-הדין שבפני. משאלה זו מולאה, ועתה התיק שבפני בשל למתן החלטה, אף כי המשיב 3 לא הגיב עד כה לבקשה, כאמור בסעיף 10 שלהלן.

7.        מתגובת המשיבה 4 עולה כי היא מתנגדת למתן הרשות לערער. לשיטתה, המבקשים מסתירים למעשה בבקשתם את הסיבה האמיתית לגבי הבקשה לקיום חקירה (שהיא גם העילה לבקשת הפירוק) - החשד לגניבות ולתרמית שבוצעו כנגד המנוח ואלמנתו (המשיבה 4) - מצד המבקשים. עוד טוענת המשיבה 4, כי הפירוק אינו נובע מ"סכסוך רגיל בין שני שותפים", כמתואר בבקשה, אלא מחמת "גניבת רכוש החברה, תוך ניצול מחלת הסרטן שבה לקה המנוח ושל מוגבלותו עקב כך". המשיבה 4 אף מתייחסת לטענות המשפטיות של המבקשים, ולגישתה, אף אם ההחלטה של בית המשפט קמא איננה מנומקת דיה, אין בכך כדי להביא לביטול ההחלטה. עוד גורסת המשיבה 4 כי לבית המשפט של פירוק קיים שיקול דעת רחב בעניין קיום חקירה לפי סעיף 288 לפקודה. כמו כן, לשיטתה, אין בחשש בלבד להפללה עצמית כדי להביא לביטול החקירה, שכן לנחקר שמורה הזכות להתנגד לשאלות ספציפיות על יסוד הטענה של הפללה עצמית.

8.        אף המשיב 1 סבור כי לא שגה בית המשפט הנכבד קמא כשהורה על חקירת המבקשים. המשיב 1, הוא מפרק החברה, מסביר בתשובתו כי מטרת החקירה המבוקשת כאן מבחינתו היא לברר את הממצאים השונים שהצטברו אצלו במכלול ושמיעת עמדת המבקשים ביחס לאותם ממצאים. המפרק מדגיש בתשובתו כי על פי ההלכה הפסוקה ניתן לקיים חקירה גם כאשר קיימים נתונים אצל המפרק, אשר לאורם צפויות להיות מוגשות תביעות, ובלבד שהגשת התביעות כאמור איננה ודאית מראש ובתנאי חילופי נוסף, והוא - שלא יהיה בחקירה כדי ליצור יתרון בלתי הוגן למפרק על פני המבקשים. הוא מדגיש בעניין זה כך: