נדחה ערעור לאכיפת פסק חוץ בענייני גירושין

לפניי ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (כב' השופט ב'  צ' גרינברגר) בתמ"ש 19021/00 מיום 6.9.04, לפיו דחה את תביעת המערערת לאכוף את פסק הדין שניתן בבית משפט בארה"ב ביום 27.6.01.

הערעור הוגש בשלהי 2004, ושמיעתו החלה בנושא הסמכות לדיון בו בדן יחיד. בשלב מאוחר יותר הסכימו הצדדים לפנות להליך גישור (בפני כב' השופט בדימוס ע' קמא). בסופו של יום לא צלח הגישור והצדדים השלימו את טיעוניהם בכתב, אף זאת תוך נסיונות להגיע להסדר בינם לבין עצמם, ובסיוע בית המשפט, ואף נסיונות אלה לא צלחו.

הרקע העובדתי

1.         המשיב הינו אזרח ותושב ישראל, והמערערת בעלת אזרחות ארה"ב וישראל, ומתגוררת בארה"ב יחד עם ילדי בני הזוג.

הצדדים נפגשו בארה"ב בזמן שהייתו של המשיב שם בשליחות מטעם מקום עבודתו, ונישאו זה לזה כדמו"י בשנת 1985 בירושלים. הם נישאו גם בנישואים אזרחים במדינת ניו-יורק בשנת 1987. מנישואים אלו נולדו לבני הזוג שני ילדים.

בני הזוג המשיכו להתגורר בארה"ב עד לסיום תקופת השליחות בשנת 1988, אז הגיעו בני הזוג ארצה. בהמשך ביקשה האישה וקיבלה מעמד של "עולה" והפכה לאזרחית ישראל. בני הזוג רכשו דירת מגורים בירושלים, והבעלות בדירה נרשמה על שם שני בני הזוג בחלקים שווים. בשנת 1993 התבקש המשיב לצאת שוב לשליחות לארה"ב לתקופה של שנתיים, והם עברו להתגורר שוב בארה"ב כ-6 שנים (לאחר ששליחותו של הנתבע חודשה פעמיים). באוגוסט 1999 אמורה הייתה המשפחה לחזור ארצה.

לאחר שארזו מטלטליהם, זמן קצר ביותר לפני מועד הנסיעה, הודיעה המערערת למשיב כי היא לא תחזור איתו ארצה, וכי בכוונתה להתגרש ממנו. המשיב שב ארצה, כמתוכנן, ביום 1.9.99, בעוד שהמערערת והילדים נשארו בארה"ב.

ביום 5.8.99, עוד לפני מועד חזרת המשיב ארצה, וללא ידיעתו, הגישה המערערת, תביעת גירושין בבית המשפט בארה"ב. על אף זאת, תביעה זו הומצאה לידי המשיב רק בשלהי אוקטובר 1999.

בשלבים הראשונים של ההתדיינויות הרבות שהתקיימו בין בני הזוג בבית המשפט בארה"ב, המשיב היה מיוצג על ידי פרקליט מקומי בעל שם, עו"ד מוס. בשלב מסוים, מטעמים כספיים, הוא החל לייצג עצמו.

ביום 27.6.01 לא התייצב המשיב בבית המשפט בארה"ב, שכן היה אז בארץ, ובאותו יום לאחר דיון הוכחות, ניתן פסק הדין במעמד צד אחד, נשוא ערעור זה.

פסק החוץ

2.         כותרת פסק הדין הינה: " Judgment of Absolute Divorce ", ואלה הסעדים שהוא כולל:

א.         נקבע כי המערערת גרושה מהמשיב.

ב.         ניתן תוקף של פסק דין להסכם הצדדים בדבר משמורת והסדרי ראיה     מ-10.5.00.

ג.          נקבעו מזונות עבור הקטינים בסך 1,247$ לחודש.

ד.         המשיב חויב בתשלום "אלימוני" (מזונות אישה לאחר הגירושין) בסך של 1,000$ לחודש.

ה.         סנקציות בגין פיגורים בתשלומי המזונות.

ו.          מסירת הודעה תוך 10 יום על כל שינוי בכתובתו של המשיב, וחיוב בקנס אם לא יעשה כך.

ז.          הצדדים חויבו בהוצאות שכר לימוד והסעות עבור הקטינים, לפי היחס של הכנסותיהם של הצדדים.