נדחה ערעור כנגד צו המאפשר למשטרה להכנס לדירה כדי לערוך בדיקה

השופט נ. הנדל:

1.         מונח בפנינו ערעור על החלטת בית משפט השלום בבאר-שבע, לפיה התקבלה בקשת המשטרה ליתן צו להכנס לדירה מסוימת על מנת לערוך בדיקה בדבר החשד כי נמצא בדירה אדם השוהה בישראל שלא כדין. זאת בהתאם לסעיף 13 ה (ג) לחוק הכניסה לישראל התשי"ב - 1952.

            ב"כ המדינה פתחה בטענה מקדמית, לפיה אין זכות ערעור על החלטה מעין זו. הסניגור, שצפה את הטענה, השיב לה בכתב הערעור תוך הפנייה לסעיף 40 (3) לחוק בתי המשפט. סעיף זה קובע כי בית משפט ידון ב "ערעורים על פסקי דין והחלטות אחרות של בתי משפט השלום". מכאן, מסיק הסניגור "כי שגגה נפלה מעטו של המלומד קדמי אשר כתב בספרו "על סדר הדין בפלילים"... בעמ' 499 כי אין בחוק דבר בעניין ערעור או ערר על צו חיפוש. חוק החירות גובר על דבריו של מלומד זה עם כל הכבוד לו ולפועלו".

2.         דין הטענה המקדמית להתקבל. אכן סעיף 40 (3) לחוק בתי המשפט מסביר כי בית משפט מחוזי ידון בערעורים על פסקי דין ועל החלטות של בתי משפט השלום. ברם, כוונת המחוקק בתת סעיף זה הינה לתאר את תפקידו הכללי של בית המשפט המחוזי כערכאת ערעור על החלטות ופסקי דין של בתי משפט השלום. אין הדבר אומר שמוקנית לכל מתדיין זכות ערעור על כל החלטה ופסק דין של בית משפט השלום. החוק הוא אשר קובע באיזה מקרים ובאילו תנאים ימלא בית המשפט המחוזי את תפקידו כערכאה ערעורית. זכות ערעור מותנית בהוראה מפורשת של הדין. הזכות לפנות לערכאת הערעור ללא אישורו של המחוקק משולה לדלת נעולה Wשאין לה מפתח. עמדת המחוקק היא שבניגוד להליכים אזרחיים - פרט לבית משפט לתביעות קטנות - החלטת ביניים בתחום הפלילי, לבדה, אינה מקימה זכות ערעור ואף לא זכות להגיש בקשה למתן רשות ערעור. אין לקבל קו אחר של הסניגוריה, על פיו שתיקת המחוקק בענין מסוים פירושה הוראה לבית משפט המחוזי לשבת כערכאת הערעור באותו נושא. המסקנה המשפטית המוצגת מושרשת היטב בהחלטות שונות של בית המשפט העליון תקופה של עשרות שנים. צודקת התובעת שקבלת עמדת הסניגור תביא לשינוי מרחיק לכת בסדרי הדין של בית המשפט המחוזי. מהפיכה כזו תבוא לעולם, אם בכלל, באמצעות המחוקק אך לא על ידי החלטת בית המשפט.

            למעלה מן הצורך אומר, שהצו כבר בוצע ועל פני הדברים, הסניגור לא הצביע על נסיבות הזועקות להתערבותו של בית משפט זה או אחר וכי במבט לכאורה, אין לומר שהמשטרה פעלה מחוץ למתחם הסבירות.

3.         לדעתי, דין הערעור להידחות על הסף.

            לאחר שיקול ואודה בהיסוס, לא הייתי מציע לחייב את המערער בהוצאות בגין ערעור זה.

                                                                                                            ___________

                                                                                                             נ. הנדל - שופט

השופטת ר. יפה-כ"ץ:

אני מסכימה.

                                                                                                    _______________

                                                                                                    ר. יפה-כ"ץ - שופטת

השופטת צ. צפת:

אני מסכימה.

                                                                                                    _____________

                                                                                                      צ. צפת - שופטת

לכן הוחלט כאמור בפסק דינו של כב' השופט נ. הנדל.

ניתן היום י" באייר, תשס"ו (10 במאי 2006) במעמד הצדדים.