נדחה ערעור התביעה הצבאית על קולת העונש למורשע בעבירת חברות בהתאחדות בלתי מותרת

השופט סא"ל משה שילה :

המשיב הורשע עפ"י הודאתו בשלושה סעיפי אישום, במסגרת הסדר טיעון בו נמחקו מספר סעיפי אישום מכתב האישום המקורי. העבירות בהן הורשע המשיב, עניינן חברות בארגון "גדודי חללי אל אקצה" יחד עם אחרים, ופעילות במסגרת חולייה זו. כמו כן שותפות בפעולה במהלכה ירו חברי החוליה על יישוב ישראלי באזור, ועבירה נוספת אשר עניינה סחר בציוד מלחמתי ופרטיה - נטילת רובה של אחד מחברי החוליה לתיקון, אשר בסופו של דבר לא צלח. לאחר מכן הוחזר הרובה לחברי החוליה.

ביהמ"ש קמא השית על המשיב 48 חודשי מאסר לריצוי בפועל, וכמו כן עונש של 24 חודשי מאסר על תנאי לשלוש שנים מיום שחרורו.

התביעה הצבאית אשר הגישה ערעור זה מבקשת להחמיר בעונשו של המשיב. תמצית טיעוניה של התביעה הצבאית היא כי הצטברות העבירות מצדיקה ענישה חמורה יותר. כמו כן, טוענת התביעה כי טעה בימ"ש קמא בבססו את גזר הדין על הענישה שהוטלה על השותף הקטין אשר נידון ל-3 שנות מאסר בפועל. התובע המלומד טען כי השותף הקטין מעורב אך ורק בעבירה אחת, באירוע הירי. כמו כן,טען כי יש מקום להפרש ענישה גדול יותר לחובת המשיב מעבר להפרש אותו קבע בימ"ש קמא.

הסנגור חזר על טיעוניו בפני ביהמ"ש קמא והדגיש את הדמיון במעשים של השותף הקטין, ג'יהאד מלוח. לטעמו של הסנגור, העובדה שהקטין נדון לשלוש שנות מאסר והמשיב לארבע שנות מאסר, די בה כדי להצביע על התייחסות שונה בין קטין לבגיר.

עיינו בגזר דינו של ביהמ"ש קמא מפי כב' סגן הנשיא רס"ן רונן עצמון, ולא מצאנו כי קיים מקום להתערבות ערכאת ערעור בעניין זה. העבירות בהן הורשע המשיב הן עבירות שחומרה של ממש בצידן, אך כידוע רמת הענישה נגזרת בכל מקרה ונסיבותיו, ומתוך שיקולים שהם לעתים כלליים ולעתים פרטניים, ובמקרים רבים משתלבים שני שיקולים אלה זה בצד זה.

במקרה דנן, נוטה אמנם גזר הדין לצד הקולא, בהתחשב בסוג העבירות בהן הורשע המשיב. יחד עם זאת, יש לזכור כי השותף הקטין שעניינו דומה לעניינו של המשיב, נידון ל-3 שנות מאסר ועיקרון אחדות הענישה, שהוא מבין השיקולים החשובים, אינו מאפשר הטלת עונשים שונים בגין עניינים דומים או אף קרובים.

בית המשפט קמא אשר שקל עיקרון זה יחד עם טיעונים נוספים לזכות המשיב, כמו עברו הנקי והודאתו במסגרת הסדר טיעון, הגיע למסקנה כי ראוי להטיל מאסר של 4 שנות מאסר.

אף אנו סבורים שסך כל השיקולים מוביל למסקנה כי אין מקום להתערבות של ערכאת ערעור במקרה זה. ערכאת ערעור איננה שמה את שיקול דעתה במקום זה של הערכאה הדיונית, אלא מתערבת במקרים בהם קיימת חריגה של ממש מרמת הענישה או מאחד העקרונות הכלליים שיש להתחשב בהם. לא כך המקרה שלפנינו.

סיכומו של דבר, הערעור נדחה.

הנשיא אל"ם אהרון משניות :

אני מסכים.

השופט סא"ל יעקב לרר :

אני מסכים.

הוחלט כאמור, בפסק דינו של השופט סא"ל משה שילה.

ניתן והודע היום, 28 בנובמבר 2007, י"ח בכסלו התשס"ח, בנוכחות המשיב, ב"כ והתוב"ץ.

___________________              __________________            ___________________

שופט                                            אב"ד                                                         שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: