נגר נ' מליחי ואח'

החלטה

1.בפני בקשה להורות על ביטולו של פסק דין שניתן על ידי ביום 4/3/2010. המדובר בפסק דין שניתן על ידי בהיעדר הגנה בתביעה לפינוי מושכר שהוגשה על ידי המשיב, אחיה של המבקשת כנגדה וכנגד בעלה.

2.המבקשת לא הגישה כתב הגנה במועד ועתרה בטרם מתן פסק הדין לקבלת ארכה להגשת כתב הגנה וזו ניתנה, אולם בחלוף המועד ובהיעדר כתב הגנה ניתן פסק דין כמבוקש.

3.משכך, הגישה המבקשת בקשה לביטול פסק הדין ובה טענה כי כתב הגנה לא הוגש במועד מאחר ולא ידעה למי לפנות וכיצד לפעול. כן טענה המבקשת שהיא מטופלת ב- 3 ילדים קטינים חולים שאינם בקו הבריאות.

4.מנגד, טען המשיב שדין הבקשה להידחות, שכן במקרה דנן לא נפל כל פגם במסירה ופסק הדין ניתן כהלכה. באשר לשיקולי בית המשפט בבקשת הביטול טען המשיב שלא הוצגה מטעם המבקשת כל סיבה מניחה הדעת לאיחור ולמחדלה באי הגשת כתב הגנה במועד. המשיב אף הוסיף כי המבקשת לא הציגה כל נימוק או טיעון שיש בו בכדי לבסס סיכויי הצלחה כנגד תביעת המשיב.

5.בין לבין צרפה המבקשת כתב הגנה בתיק, הגם שניתן פסק הדין בבית משפט ועקב תקלה, זה קובל בבית המשפט. במסגרת כתב ההגנה טענה המבקשת שמדובר בבית מגורים שבבעלות הוריה וזה ניתן לה ולבעלה עד אשר תמצא עבודה. לטענתה, לאחר שהסתכסכה עם אמה, דרשה זו לפנותה מן הנכס ובשלב מסויים אף הסכימה שהמבקשת תרכוש הנכס בסכום מסויים, אולם בסופו של יום לא בוצעה העסקה. כן טענה המבקשת שהעברת הזכויות בנכס, לידי אחיה מהוריה הינו "על הנייר בלבד" שכן הם בעלי הזכויות ואף חוזה השכירות נערך בינה לבין אמה.

בענין הנדון ובשים לב לכך שהמבקשת אינה מיוצגת, סברתי כי יש מקום להתייחס לכתב ההגנה כהמשך הבקשה לביטול פסק דין ומשכך הועבר זה לתגובת המשיב.

6.המשיב בתגובתו לטענות אלו, טען שאין כל רלוונטיות לטענות אלו של המבקשת, שכן אין חולק שהנכס רשום על שמו כדין ולראיה צרף נסח רישום שם רשום כי הזכויות נרשמו על שמו. המשיב אף צרף תצהיר חתום על ידי המבקשת בו נרשם בכתב ידה כי היא מתגוררת בבית אחיה נגר דקל, הוא המשיב ולפיכך, טען שאף דין טענות אלו דחיה ואין לקבלן ועל פסק הדין להיוותר על כנו.

7.דיון:

אין מחלוקת שבמקרה דנן אין המדובר בביטולו של פסק הדין מחמת הצדק, שכן המבקשת ידעה מבעוד מועד על הגשת כתב התביעה כנגדה, חתמה על אישור המסירה שצורף לעיוני ואף הגישה בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה.

משכך, המדובר בביטול פסק דין משיקולי בית המשפט.

לענין זה נקבע זה מכבר שכאשר מדובר בסמכות שבשיקול דעת על בית המשפט לבחון קיומם של שני תנאים:

א. סיבת המחדל לאי הגשת כתב הגנה במועד.

ב. סיכויי ההצלה כי הגנתו תתקבל.

כאשר התשובה לשאלה השניה היא החשובה יותר (ראה לענין זה ספרו של כבוד השופט א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית, עמוד 355).

8.בענין הנדון בכל הנוגע לסיכויי המחדל, טענה המבקשת שלא ידעה למי לפנות וכיצד לנהוג ולנוכח ילדיה החולים. אלא שחרף כל הצער באשר למצבם הרפואי של ילדיה של המבקשת, וודאי שאין בכך סיבה המצדיקה המחדל. לא זו אף זו, אף טענת המבקשת כי לא ידעה כיצד לנהוג, דינה להידחות, שכן המבקשת ידעה להגיש בעבר בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה לבית המשפט ובקשה זו הובאה לעיוני וניתנה בה החלטה וכפי שעשתה זאת קודם יכלה להגיש בקשה גם עתה ובודאי שאף טענה זו אין בה בכדי לשמש הסבר מניח הדעת לכך שלא הגישה כתב הגנה במועד.

לפיכך, הגם שלא השתכנעתי שקיים למבקשת הסבר מניח הדעת למחדל, אדרש לסיכויי ההגנה. לענין זה יודגש שיפה עשה המשיב כשנמנע מלטעון טענות פרוצדוראליות בנוגע לכתב ההגנה שצורף מאוחר והתייחס לגופן של טענות המבקשת.

9.כאמור לעיל, טענתה של המבקשת היא שמדובר בדירה השייכת לאמה, אלא שטענה זו אינה מתיישבת עם תצהיר קודם של המבקשת, אשר צורף על ידי המשיב. באותו תצהיר מיום 14/5/2008 הצהירה המבקשת שהדירה שייכת לאחיה ובהיעדר הסבר מניח הדעת לאמור בתצהירה, די בכך בכדי לדחות הטענה, כי אין למשיב זכויות בדירה.

יתרה מזאת, המשיב צרף לעיוני את נסח הרישום מלשכת רישום המקרקעין שם נרשם שהוא בעל זכות חכירה בנכס בגוש 1656 חלקה 39 תת חלקה 2. משכך, המדובר ברישום של מקרקעין מוסדרים והוראת סעיף 125 (א) לחוק המקרקעין, התשכ"ט- 1969, קובעת כי "רישום בפנקסים לגבי מקרקעין מוסדרים יהווה ראיה חותכת לתוכנו, אולם אין בכך כדי לגרוע מהוראות סעיפים 93 עד 97 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין (נוסח חדש), תשכ"ט- 1969".

משכך, וחרף טענות המבקשת כנגד הרישום, הרי שנסח הרישום, המשקף את הרשום בפנקסי המקרקעין משמש ראיה חותכת לאמיתות ואין להידרש לטענתה לפיה המשיב אינו בעל הזכויות בנכס וככל שקיימות למבקשת טענות באשר לזכויות המשיב בדירה, דינן דחיה.