נגר נ' מדינת ישראל

החלטה

לפניי בקשה למתן ארכה להשפט בגין דוח תעבורה שמספרו 1010382829 ועניינו עבירה של מעבר משמאל לקו הפרדה רצוף מיום 7.8.10 (להלן "הדוח").

טיעוני הצדדים

בבקשתו שהוגשה ביום 27.2.12 ובתצהיר שצורף ביום 12.9.13 טען המבקש כי העבירה בוצעה עקב הטעיה בכביש משום שלא הושם שילוט מתאים. המבקש פנה החל מיום 26.10.10 למספר גופים וצרף העתקים של המסמכים שנשלחו והתקבלו מגופים אלה, כמפורט להלן.

מכתב לאגף התנועה מיום 26.10.10 – בקשה לביטול הדוח.

מכתב תשובה ממפנ"א מיום 15.3.11 – לפיו הבקשה נדחית משום שהוגשה באיחור וכי על המבקש לפנות למרכז לגביית קנסות לשם הסדרת תשלום הקנס.

מכתב נוסף למפנ"א מיום 31.3.11 – בקשה נוספת לביטול הדוח.

מכתב למרכז לגביית קנסות מיום 30.6.11 – בקשה להשפט בגין הדוח.

מכתב תשובה של המרכז לגביית קנסות מיום 17.7.11 – תשובה למכתב של המבקש מיום 30.6.11, המפנה אותו למפנ"א.

מכתב נוסף למפנ"א מיום 24.8.11 – בקשה להשפט בגין הדוח.

התביעה הגישה את תגובתה ביום 8.10.13 ולפיה, המבקש פנה בבקשה לביטול הדוח באיחור ולאת"ן עמקים. על מנת ליעל את ההליך, הדוח נשלח מאת"ן עמקים – תחנת עפולה לגורם המתאים - מפנ"א. ביום 15.3.11 שלחה מפנ"א למבקש הודעה על דחית בקשתו והפנתה את המבקש להסדרת חובו מול המרכז לגביית קנסות. רק ביום 30.6.11 ובחלוף כ–10 חודשים מיום קבלת הדוח וכ–3 חודשים מיום קבלת תשובת מפנ"א שלח המבקש בקשה להשפט בגין הדוח ואף זו נשלחה למרכז לגביית קנסות. לבקשה זו קיבל מענה לפיו המרכז לגביית קנסות אינו הגוף המוסמך לדון בבקשה. מכאן, שעפ"י בדיקת התביעה, רק ביום 11.9.12 התקבלה בקשתו של המבקש להשפט במפנ"א וזו נדחתה בשל השיהוי שבהגשתה.

עוד מציינת התביעה בבקשתה כי לאחר בחינת חומר הראיות, תוך התייחסות לטענות ההגנה של המבקש והתמונות המצורפות לבקשתו, אין מקום לתיקון הדוח או ביטולו.

מאחר שהבקשה להשפט הוגשה ללא נימוקי מיוחד, כמפורט לעיל, לשיטת התביעה יש לדחותה.

דיון והחלטה

בדוח שקיבל המבקש לידיו מצויינים הזמנים הקבועים בחוק להגשת הבקשות השונות והגופים אליהם יש להגיש את הבקשות. למרות זאת, המבקש הגיש הן את הבקשות לביטול הדוח והן את הבקשות להשפט בגין הדוח בשיהוי ואף לגופים שגויים, כפי שציינה התביעה בתגובתה. על כן, אינני מוצאת הצדקה להגשת הבקשות בשיהוי. המבקש אף לא צרף לבקשתו אסמכתאות המעידות על משלוח הבקשות. כמו כן, טענת ההגנה של המבקש, שלא נתמכה באסמכתה כלשהי, נבדקה על ידי התביעה ונמצא כי אין לה בסיס ראייתי בחומר החקירה.

נוכח האמור לעיל, לא מצאתי בנימוקי הבקשה עילה למתן ארכה להשפט ולא שוכנעתי כי אי מתן הארכה יגרום למבקש עיוות דין.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ד חשון תשע"ד, 18 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: