נגר(אסיר) נ' מדינת ישראל

החלטה

בפניי ערר על החלטת בימ"ש השלום ברמלה (כב' השופט זכריה ימיני) בבקשה לעיון חוזר מיום 21/02/11 (מ"ת 50260-11-10) במסגרתה הורה בימ"ש קמא על מעצרו עד תום ההליכים של העורר (להלן: "ההחלטה").

כנגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו החזקת סם שלא לצריכה עצמית. על פי האמור בכתב האישום, ביום 20/11/10, בשעת ערב, בתחנת אוטובוס ברמלה החזיק הנאשם כדור נייר ובתוכו 13 מנות סם מסוג הירואין ומנת סם מסוג קוקאין.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים כנגד העורר ולאור הסכמת סנגורו בדבר קיומה של תשתית ראייתית לכאורה ועילת מעצר, בשל מסוכנות ועבר מכביד, הוחלט על מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

העורר החליף את סנגורו ועתר בבקשה לעיין מחדש בהחלטה לאור כרסום בתשתית הראייתית לכאורה. הכרסום נובע מכך שבעת שנתפס העורר שהסמים בידו, היה נוכח במקום אדם נוסף שיתכן והסמים היו שייכים לו. מכל מקום טען הסנגור, כי יש בעובדה חדשה זו כדי לפגום בראיות.

בהחלטת בית משפט קמא מיום 11/01/11 הורה למשטרה להשלים את החקירה לאור טענות הסנגור.

לאחר השלמת החקירה וטיעוני הצדדים, ניתנה ההחלטה נשוא ערר זה.

בהחלטה ניתח בית משפט קמא את הראיות שנוספו והגיע למסקנה כי לא חל כל כרסום בראיות.

שמעתי את טיעוני הצדדים, עיינתי בתיק החקירה ובהחלטה ואף אני סבורה כי לא חל כרסום כאמור ולמעלה מזאת, התשתית הראייתית הלכאורית התחזקה.

לתיק החקירה נוספה הודעתו של השוטר הנוסף שהיה נוכח בעת מעצרו של העורר, המחזקת את האמור בדו"ח הפעולה שנערך על ידי רס"ר שמעון דיין.

כמו כן, על פי הודעתו במשטרה של העד הנוסף וממנה עולה כי לא ראה את ההתרחשות בתחנת האוטובוס ולפיכך אין בה כדי להוות כרסום כלשהוא.

אוסיף ואציין כי מדו"ח הפעולה המקורי של רס"ר דיין עולה הודיית העורר כי הסמים שנתפסו שייכים לו וכך גם מדו"ח קצין ממונה לפיו העורר אמר "אני מצטער".

מעבר לכל האמור, הטענות שהעלה הסנגור הן טענות לעניין מהיימנות ומקומן אינו במסגרת זו אלא במסגרת התיק העיקרי.

לפיכך, הערר נדחה.

#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ז אדר א תשע"א, 03/03/2011 במעמד הנוכחים.

עירית וינברג-נוטוביץ, שופטת

הוקלד על ידי: רינת מימוני התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: