נג'ם נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית שהוגשה לפי סעיף 48 לפקודת התעבורה [נוסח חדש].

רישיון הנהיגה של המבקש נפסל ביום 24.1.10 למשך 30 יום לאחר שנרשם לו דוח המייחס לו נהיגה בשכרות, לאחר סירוב לבדיקת שכרות.

המבקש מכחיש כי סירב לעבור את הבדיקה או הכשיל אותה וטוען כי לא הצליח לנשוף אוויר בכמות מספיקה מאחר ועבר עקירת שן מספר שעות קודם לכן. המבקש הציג אישור רופא שיניים ד"ר תמאם.

הדין קובע כי בעת דיון בבקשה מעין זו, על בית המשפט לבחון שתי שאלות: האחת, האם קיים חומר ראיות לכאורה המבסס את אשמת המבקש בעבירה המיוחסת לו, וזאת להבדיל מהוכחת האשמה מעבר לכל ספק סביר; השניה, האם המשך נהיגתו של המבקש מסכן את שלום הציבור ושאלה זו נבחנת הן בהתחשב עברו התעבורתי של המבקש והן בנסיבות האירוע הספציפי.

עיינתי בנסיבות המקרה, ובשלב זה של הדיון נראה כי קיימות ראיות לכאורה.

בחומר שהוגש קיים מזכר של השוטר עלי בילאל לפיו טען המבקש בפניו כי אינו יכול לבצע את הבדיקה מאחר והוא סובל מאסטמה, ולא הזכיר את טיפול השיניים. דברים דומים רשמה השוטרת רג'ינה לוסטיג "אמר שהוא חולה אסטמה ולא יכול להכניס אוויר לתוך המכשיר".

השוטרת שירי מזרחי, אשר רשמה את דוח ההזמנה לדין ציינה כי מהמבקש עלה ריח אלכוהול "חזק", כי הילוכו היה מתנדנד וניכר היה כי הוא מצוי תחת השפעת אלכוהול בינונית.

לאור האמור לעיל, הסתירה שבין דברי המבקש במועד האירוע כפי שנרשמו בידי שני שוטרים והראיות האחרות בדבר שכרותו של המבקש, סבורני כי קיימות נגדו ראיות טובות במידה הדרושה בשלב זה של הדיון.

לגבי המסוכנות, אין צורך לחזור לשוב ולציין את חומרת העבירה, שדי בה, אף בהתעלם מעברו התעבורתי של נהג כדי להצדיק פסילה לתקופה של 30 יום, מקל וחומר שנכונים הדברים כאשר לחובת המבקש 15 הרשעות קודמות, לרבות גרימת תאונת דרכים ועבירה של נהיגה במצב השולל שליטה ברכב.

אשר על כן, לאחר ששקלתי את טענות בעלי הדין ובחנתי את החומר שהוצג בפניי, הגעתי למסקנה לפיה, התקיימו התנאים לקיום סמכותו של קצין המשטרה עפ"י סעיף 47 לפקודת התעבורה וכי המשך נהיגתו של המבקש תסכן את שלום הציבור, לפיכך הנני דוחה את הבקשה.

ניתנה היום, י"ח שבט תש"ע, 02 פברואר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: