נג'אר נ' אבריק ואח'

החלטה

מונחת בפני בקשה לעיקול זמני בחמשת הבנקים הראשיים ובמשרד הרישוי.

כתב התביעה:

המבקש רכש מחפרון מסוג גי.סי.בי במפורד מספר רישוי בסכום של 145,000 ₪ (שייקרא להלן המחפרון הראשון). המבקש חתם על הסכם ביום 8.5.07 עם המשיב 2 לפיו המחפרון הראשון יירשם על שם המשיב 2 במשרד הרישוי, המשיב 2 ישלם למבקש הסך של 3,000 ₪ לחודש למשך חמש שנים.

בתום תקופת החוזה כאמור יועבר המחפרון הראשון על שם המבקש, או יימכר לצד ג'. במקרה של מכירה לצד ג', ישלים המשיב 2 המחיר בין מחיר המכירה לצד ג' לבין הסך של 145,000 ₪.

המחפרון הראשון הועבר לשימושו של המשיב 2.

בנוסף במקרה של הפרת ההסכם בין הצדדים ישלם המפר הסך של 20,000 ₪.

בתאריך 7.9.08 נחתם נספח להסכם האמור, כשהמשיב 1 לוקח על עצמו כל התחייבויות המשיב 2 לגבי המחפרון הראשון על פי ההסכם מיום 8.5.07.

לאחר האמור נחתם הסכם נוסף ביום 7.9.08 בין אחד, מאהר נג'אר לגבי מחפרון אחר מסוג גי.סי.בי במפורד מספר רישוי 496204, (שייקרא להלן – המחפרון השני), ואשר יירשם על שם המשיב 1 במשרד הרישוי. המשיב 1 יקבל את המחפרון השני לשימושו, וישלם מדי חודש בחודשו הסך של 3,000 ₪ מיום 30.10.08 למשך 30 חדשים. לאחר תום תקופת החוזה, יועבר המחפרון על שם מר מאהר נג'אר, או יימכר לצד ג'. במידה והמחפרון השני יימכר לצד ג', מתחייב המשיב 1 לשלם למר מאהר ההפרש בין מחיר המכירה של המחפרון השני לבין הסך של 150,000 ₪, המחיר ששילם מר מאהר לרכישת המחפרון השני. במקרה של הפרת הסכם בידי מי מהצדדים ישלם המפר הסך של 15,000 ₪ פיצוי מוסכם. להסכם זה ולהתחייבויות המשיב 1 ערב המשיב 2.

מר מאהר המחה זכותו על פי ההסכם למבקש ביום 3.2.10.

לטענת המבקש הפרו המשיבים ההסכמים האמורים, ולכן זכאי המבקש לפסק הדין נגד המבקשים בסך של 600,000 ₪, ואשר הוקטן לסך של 400,000 ₪ לצורך תשלום אגרה.

הבקשה לעיקול:

המבקש טוען שהמשיבים הפרו ההסכמים בין המבקש למשיבים ובין מר מאהר נג'אר למשיבים, ולכן זכאי המבקש לכל סכום התביעה נגד שני המשיבים.

בתצהירו התומך בבקשה למתן עיקול זמני טוען המבקש שיש להוציא צו שימנע מהמשיבים לבצע כל פעולה שיש בה להעלים הכלים או למכרם לצד ג' כלשהו, מאחר שהמחפרונים רשומים על שם המשיבים כאמור לעיל.

דיון ומסקנות:

עילת התביעה:

באשר לעילת התביעה נראה שהסכום הנתבע על הצד הגבוה מאוד. המבקש מבקש לקבל מהמשיבים הן דמי השכירות החדשית למשך כל תקופת השכירות של הכלים, הן את מחיר המחפרונים והן הפיצוי המוסכם. המבקש אינו מפרט בתביעתו ממתי הפסיקו המשיבים לשלם דמי השכירות כאמור בהסכמים בין הצדדים. אין המבקש מראה כמה שילמו המשיבים על חשבון דמי השכירות על המחפרונים, ומדוע זכאי הוא בשלב זה לקבל המחפרונים לידיו לפני תום תקופת השכירות על פי ההסכמים בין המשיב למבקשים.

אניח בשלב זה שהמבקש זכאי למרבית סכום התביעה הנתבע על ידו, לאור הפר ההסכם הנטען בידי המבקש על ידי המשיבים.

מצבם כלכלי של המשיבים:

אין המבקש מפרט בתצהירו מצבם הכלכלי של המבקשים ואין בתצהיר כל ראייה התומכת בטענת הברחת המחפרונים כטענת המבקש.